ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של The Journal of Pediatrics, עולה כי תפקוד לקוי של הכליה הינו מצב נפוץ בקרב שורדים לטווח הארוך לאחר השתלת כבד בילדים.
ככל שהישרדות פוסט השתלה עולה, כך סיבוכים ארוכי טווח כגון אלה הופכים להיות יותר בעלי תרומה חשובה לתחלואה ולתמותה. לכן, על הרופאים במרכזי הרפואה הראשונית ובמרכזי ההשתלות להיות מודעים לפוטנציאל של תפקוד לקוי של הכליה לאחר השתלה, על מנת שיוכלו לעבוד יחד בכדי לאתר מצב זה מוקדם ולהימנע מנזק כלייתי נוסף.
במחקר חקרו את השכיחות של תפקוד כליה לקוי כרוני בקרב 117 ילדים, שהיו שורדים לטווח ארוך לאחר השתלת כבד.
לאחר מעקב ממוצע של 7.6 שנים, לכמעט שליש מהחולים (37 חולים, 31.6%) היה GFR מתחת ל-70 mL/min פר 1.73 מטר מרובע של שטח פני הגוף.
42 מתוך 104 חולים, שנמדדו להם ערכי לחץ דם, היו גדולים יותר מהאחוזון ה-95 לעומת חולי ביקורת המותאמים על פי מין וגיל. 12 מתוך חולים אלה טופלו על ידי תרופות להורדת לחץ דם. שנה לאחר ההשתלה, 62 חולים התאימו להגדרה של החוקרים ללחץ דם גבוה.
באנליזה עם משתנה אחד, דיכוי חיסוני ראשוני עם ציקלוספורין, זמן ארוך מאז ההשתלה ורמות GFR נמוכות שנה לאחר ההשתלה, נקשרו משמעותית עם GFR נמוך מ- 70 mL/min/1.73 square meters במעקב האחרון.
לחץ דם גבוה לאחר שנה נקשר עם GFR של לפחות 70 mL/min/1.73 meters squared במעקב האחרון.
הקשר של לחץ דם גבוה (שנמדד שנה לאחר ההשתלה) עם תפקוד כליה נורמלי בטווח הרחוק, היה לא צפוי, לדברי החוקרים, ייתכן וקשר זה משקף את ההכללה של חולים המקבלים תרופות להורדת יתר לחץ דם, דבר שיכול לספק הגנה על הכליה בטווח הרחוק.
השימוש בציקלוספורין העלה ביותר מפי 10 את הסיכויים לתפקוד כליה לקוי בטווח הרחוק לאחר תקנון למשתנים אחרים.
איכות החיים והבריאות לטווח הרחוק של החולים דרש, על פי החוקרים, למצוא אסטרטגיות, שיקלו ואף ימנעו את התפקוד הלקוי של הכליה לאחר השתלה כבד בילדים. אסטרטגית טיפוליות הדורשות מחקר נוסף הינן שליטה אגרסיבית ביתר לחץ דם ובפרוטאינוריה, שימוש מוקדם במעכבי ACE ושימוש אינדיבידואלי בתרופות מדכאות מערכת חיסון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!