האם טיפול ב- Bosentan משפר יתר לחץ דם ריאתי בילדים? (מתוך Heart)

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי בעוד ש- Bosentan(TRACLEER ), שהוא אנטגוניסט דואלי לקולטני אנדותלין, מסייע בייצוב ושיפור המצב הקליני בילדים עם יתר לחץ דם אידיופטי בעורקי הריאה, לרוב נדרש טיפול משולב עם אפופרוסטנול (EPOPROSTENOL) תוך ורידי. ילדים עם יתר לחץ דם ריאתי משני, לעומת זאת, משתפרים משמעותית בטיפול ב- Bosentanבלבד. המחקר פורסם בכתב העת ללב (Heart).   

המחקר נעשה כמחקר פרוספקטיבי תצפיתי, ועקב אחרי 20 ילדים (גיל ממוצע 8.03 שנים) עם יתר לחץ דם ריאתי אידיופטי ו-20 ילדים (גיל ממוצע 8.3 שנים) עם יתר לחץ דם ריאתי משני הנקשר למצבים אחרים. מתוך 40 המשתתפים, 39 היו בדרגה תפקודית III ו-IV על פי WHO, וכל המשתתפים הראו לאחרונה החמרה במצבם.

התנגודת הממוצעת בכלי הדם הראתיים היתה 21.7 יחידות למטר רבוע ו-18 יחידות למטר רבוע בסובלים מיתר לחץ דם ריאתי אידיופטי ובסובלים מיתר לחץ דם ראתי משני, בהתאמה.

לאף אחד מהילדים לא היתה תגובה חיובית לואזודילטורים, שנבדקה על-ידי חנקן חמצני (NO). 25 מטופלים קיבלו bosentan כקו טיפולי ראשון. 9 מטופלים קיבלו אפופרוסטנול תוך ורידי. משך הטיפול הממוצע היה 12.7 חודשים. 

התוצאות המרכזיות שנמדדו כללו תגובה לטיפול שנבדקה על פי הדרגה התפקודית על פי WHO, מבחן 6 דקות הליכה, ממצאי ECG ואקוקרדיוגרפיה, וצורך בטיפול נוסף. 

מתוך 20 המטופלים עם יתר לחץ דם ריאתי אידיופטי, 19 (95%) התייצבו לאחר טיפול ב- bosentan. ואולם, 12 (60%) ממטופלים אלו הזדקקו לטיפול משולב עם אפופרוסטנול. שיפורים משמעותיים ב- WHO class, במבחן 6 דקות הליכה, ובעלייה במשקל נצפו במטופלים עם יתר לחץ דם ראתי משני.

טיפול ב- Bosentanנסבל בצורה טובה על ידי כל המטופלים. החוקרים לא זיהו שינווים משמעותיים בבדיקות ה-ECG והאקוקרדיוגרפיה.

החוקרים סיכמו באומרם כי יש צורך במחקרים גדולים יותר כדי לבסס קריטריונים לבחירת הטיפול המתאים ביותר לקו טיפולי ראשון בכל ילד, וכדי לגלות האם יש יתרונות למתן משולב של bosentan ואפופרוסטנול בתחילת הטיפול בילדים במטרה להשיג את התועלת המוקדמת המקסימלית. 

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Heart 2006;92:664-670.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן