סקירה שיטתית של מחקרים שמוצגת בגיליון האחרון של ה-JAMA ניסתה לברר את השאלה המסקרנת אם יש קשר בין תוצאות מחקרים למקור מימונם. במילים אחרות, האם התוצאות טובות יותר מבחינת התרופה הנבדקת כאשר המחקר ממומן ע”י החברה בהשוואה למחקרים הממומנים ע”י גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי.
ובכן, לפחות בתחום הקרדיווסקולרי אשר נבחן בעבר כבר ב-JAMA , התשובה היתה חיובית בעת שנבחנו מחקרים שהתקיימו עד 2000 : אז נראה כי מחקרים הממומנים ע”י התעשייה נוטים להציג תוצאות עדיפות מאשר מחקרים בלתי תלויים.
במאמר הנוכחי בחנו החוקרים מחקרים שהתקיימו משנת 2000 ואילך ואשר פורסמו ב-3 עיתונים קרדיווסקולרים מרכזיים בין 2000 ל-2005.
נסקרו 324 מחקרים שהוצגו ב-JAMA , NEJM ו-LANCET . מהם 21 היו ללא מידע על מקור המימון, 104 היו ארגונים ללא כוונת רווח, 137 ע”י חברות מסחריות, ו-62 מימון משותף לתעשייה ולארגון ללא כוונת רווח.
מבין המחקרים שמומנו ע”י גורמים ללא כוונת רווח, כמחצית מהמחקרים מצאו שהטיפול החדש יותר היה טוב יותר מהקיים, ובמחצית – לא הייתה עדיפות.
מבין המחקרים שמומנו ע”י חברות מסחריות 67% מהמחקרים הראו כי הטיפול החדש עדיף על הקיים…מחקרים שמומנו במשותף נטו להציג תוצאות עדיפות לטיפול החדש.
מבלי קשר למקור המימון, מחקרים שעשו שימוש במדדי תוצאה מעבדתיים/חזותיים (כמו אולטראסאונד אינטרווסקולרי, ביומרקרים בפלסמה וכד’) נטו יותר לדווח על תוצאות חיוביות (67% מהמחקרים הללו) מאשר מחקרים שדיווחו על פי נקודות קצה קליניות (54% ממחקרים אלה).
בהתבסס על מימצאים אלה החוקרים מסיקים שלמקור המימון במחקרים הקרדיווסקולרים האחרונים יש השפעה על שכיחות קבלת תוצאות חיוביות, כשהסיכוי לדווח חיובי גבוה יותר במחקרים הממומנים ע”י חברות מסחריות מאשר מחקרים הממומנים ע”י ארגונים ללא כוונת רווח.
הערת המערכת: האם זה אומר שאיננו צריכים להאמין במחקרים הממומנים ע”י התעשיה ? איננו סבורים כך. צריך לקחת בחשבון שמרבית המחקרים הקיימים ממומנים ע”י התעשייה. יכול להיות שעלינו להיות קצת יותר עירניים: לא כל כך באשר לתוצאות עצמן, כמו להבין טוב יותר שמבנה המחקר, הקריטריונים להכללה ואי הכללה של המשתתפים, אכן תואמים את המציאות ורלבנטים לצורך הסקת המסקנות הפרקטיות.
צריך להזכיר ולציין שלא מעט מחקרים גדולים וחשובים שמומנו ע”י חברת תרופות מסויימת הציגו תוצאות שהחברה הייתה ודאי שמחה להסתיר…אנו זוכרים את מחקר ה-PROVE IT למשל שחברת BMS ביקשה להוכיח בו שטיפול מתון עם פרבסטטין אינו נופל מבחינת תוצאות קליניות מאטורבסטטין והתוצאות הראו בדיוק את ההיפך וכמעט “מחקו” את הפרבסטטין ממפת הטיפולים, וגם לאחרונה מחקרה ה-CHARISMA של סנופי ששאף להראות כי הקלופידוגרל יעיל גם למניעה ראשונית בחולים לא סימפטומטים אך לא הצליח להוכיח זאת…
בעניין זה אנו ממליצים לכם אף להקשיב לראיון שקיימנו לאחרונה עם פרופ’ אורי גולדבורט בנושא “שיטות מחקר” שבו עלתה לדיון גם שאלת מקור המימון של המחקר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!