התחלת טיפול נוגד קרישה במטופלי שבץ מוחי עם פרפור פרוזדורים לעיתים קרובות אינו מתאפשר (מתוך Stroke)

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי בערך במחצית מהמטופלים עם שבץ מוחי הקשור לפרפור פרוזדורים (AF) לא מתחיל טיפול נוגד קרישה לפני שחרורם מבית החולים. סיבות שכיחות שצוטטו מפי רופאים כסיבות המביאות לעובדה זו היו נכות חמורה, סיכון גבוה לנפילות, ותוחלת חיים צפוייה נמוכה. המחקר פורסם בכתב העת לשבץ מוחי (Stroke).

החוקרים ציינו כי למטופלים בשבץ מוחי הנמצאים ב-AF יש סיכון של 10-20% לשבץ מוחי חוזר. הם הוסיפו, כי ההחלטה להתחיל או להמשיך בטיפול נוגד קרישה דורשת שיפוט קליני, ויש לקבלה בכל מקרה לגופו, אחרי השלמת הערכת סיכונים מלאה.

הממצאים מבוססים על מחקר שכלל את כל המטופלים בשבץ מוחי איסכמי שהופיעו במוסדות של החוקרים במהלך תקופה של 12 חודשים. מתוך 412 המטופלים שזוהו, ל-93 היה AF והם שהיוו את המוקד של המחקר הנוכחי. 

64 מהמטופלים היו ידועים כסובלים מ-AF לפני שהתרחש השבץ, אולם רק 13 מהם קיבלו טיפול בוורפרין (warfarin).

החוקרים ציינו, כי 17 מהמטופלים (18%) עם שבץ מוחי הקשור ל-AF מתו לפני השחרור מבית החולים, 48 מהם (52%) נשלחו לביתם, ו-28 (30%) שוחררו להשגחה במוסד אחר. 

טיפול בוורפרין הומלץ ל-35 מ-75 (46%) המטופלים ששרדו לאחר השבץ. עבור יתר 41 המטופלים (54%), ההחלטה שהתקבלה היתה לא להתחיל טיפול בוורפרין.

מצב תלותי ושחרור למוסד השגחה היו חזאים (predictors) משמעותיים להחלטה שלא להתחיל בטיפול בוורפרין. הסיבה השכיחה ביותר שלא להתחיל טיפול בוורפרין, כפי שצוטט עבור 13 מהמטופלים, היו נכות וחולשה חמורים. הסיבות השכיחות ביותר הבאות היו סיכון גבוה לנפילות ותוחלת חיים צפוייה מוגבלת, כפי שצוטט עבור 12 ו-14 מטופלים, בהתאמה. 

החוקרים סיכמו, כי במחקר קוהורט זה שכלל את כל המטופלים בשבץ מוחי הקשור ל-AF שהופיעו במוסדותיהם, השימוש הפחות בנוגדי קרישה התרחש לראשונה עוד לפני הופעת השבץ המוחי. לדבריהם, העובדה שרק במחצית מהשורדים במחקר זה  ניתן היה להתחיל טיפול בוורפרין משקפת את הפרוגנוזה הגרועה של שבץ מוחי הקשור ל-AF. 

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Stroke 2006;37:1217-1220.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן