מהנתונים הקיימים עולה כי במרבית הגברים, רמות טסטוסטרון בסרום נמוכות מהטווח התקין, חיוניות לתפקודי זיקפה, וכי רמות מוגברות של טסטוסטרון בסרום אינן משפיעות בהכרח על התפקוד המיני. יש מקום לבצע בדיקות סקירה להיפוגונאדיזם בכל הגברים עם הפרעה לתפקודי זיקפה בכדי לזהות מקרים של היפוגונאדיזם חמור ומקרים של היפוגונאדיזםס קל עד בינוני, שיוכלו להשיג שיפור רב מטיפול בטסטוסטרון.
למרות שידוע כי טסטוסטרון משחק תפקיד בהגברת הליבידו, התרומה העיקרית שלו לזיקפה בגברים עדיין אינה ברורה. המטרה העיקרית של הסקירה הנוכחית היתה להבין את התפקיד של טסטוסטרון בתפקודי זיקפה ולהעריך את ההשפעה הטיפולית שלו בגברים עם הפרעות זיקפה.
במסגרת המחקר סקרו החוקרים את הספרות הרלוונטית משנת 1939 עד יוני 2005.
מתוצאות הסקירה עולה כי מחקרים בבע”ח ומחקרים ראשוניים בבני אדם מעלים את האפשרות כי טסטוסטרון עשוי לסייע לזיקפה דרך פעילות וזודילטורית של הארטריולות בפין ובסינוסואידים הקברנוזים. לאחר סירוס, מרבית, אך לא כל הגברים, יאבדו תפקודי זיקפה באופן חלקי או מלא.
היפוגונאדיזם אינו ממצא שכיח בנוכחות הפרעות זיקפה, ומופיע רק ב-5% מהמקרים, ובאופן כללי אין קשר בין רמות טסטוסטרון תקינות או מעט נמוכות, ובין תפקודי זיקפה.
במרבית המחקרים שבדקו את השימוש בטסטוסטרון לטיפול בהפרעות זיקפה בגברים הסובלים מהיפוגונאדיזם, יש בעיות מתודולוגיות, וחוסר עקביות בדיווח על התוצאות. אך סה”כ, המחקרים הללו מרמזים כי טסטוסטרון עשוי להיות עדיף על פלסבו.
לטיפול בטסטוסטרון סיכוי גדול יותר להביא לשיפור בהפרעות זיקפה בחולים עם דרגה חמורה של היפוגונאדיזם. טיפול בטסטוסטרון מגביר את התגובה למעכבי PDE5 בגברים עם היפוגונאדיזם ורמות טסטוסטרון נמוכות מהנורמה. מדידות חוזרות של רמות הטסטוסטרון בבוקר היא שיטה מדויקת וקלה יחסית להערכת אנדרוגניות, אך מדידת הטסטסטרון החופשי או הזמין מומלצת במקרים המשנים את רמות Sex-Hormone Binding Protein (SHBG), כמו בקשישים ובאלו הסובלים מהשמנת-יתר.
2006 May;119(5):373-82. Am J Med.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!