שכיחות ההשמנה הולכת וגוברת, וקיימת ראייה שהשמנת יתר, בעיקר השמנה באיזור הבטן כסמן לתנגודת לאינסולין, קשורה באופן שלילי לתפקוד הריאות.
עד כה לא ברור המכניזם עבור אסוציאציה זו של טיב הסממן של שומן הבטן בהקשר לתפקוד הריאתי.
ע”מ לחקור סוגייה זו, נבחר מדגם אקראי של 2,153 אנשים מהאוכלוסיה הכללית (תושבי ניו-יורק, בגילאי 35 עד 79 שנים).
בעזרת משתתפים אלו הוערך הקשר בין התפקוד הריאתי ומשקל הגוף, אינדקס מסת הגוף (BMI), היקף המותניים, יחס מותניים/ירך וגובהה של הבטן כמרקרים לשומן וחלוקת השומן בגוף.
נלקחו בחשבון גם משתנים כגון: מין, גובה, גיל, גזע, עישון וכן משתנים נוספים.
הממצאים הראו שבנשים, גובהה של הבטן והיקף המותניים היו קשורים בצורה שלילית עם FEV1 (שייך לתפקודי ריאה), בעוד כל חמשת סממני השומן האחרים נמצאו קשורים באופן שלילי ל- FVC (שייך גם הוא לתפקודי הריאה).
בגברים, כל המרקרים נמצאו קשורים ביחס הפוך הן ל- FEV1 והן ל- FVC.
תוצאות אלה מרמזות ששומן הבטן הינו מנבא טוב יותר לתפקוד הריאות מאשר BMI או משקל הגוף.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!