הנחיות חדשות למניעה וטיפול בסיבוכים פולמונרים אחרי ניתוח לא קרדיותורקאלי (מתוך Annals of Internal Medicine)

הנחיות של The American College of Physicians לגבי טיפול והורדת סיכון פולמונרי בתקופה, שסביב הניתוח, לפני ניתוח לא קרדיותורקאלי פורסמו במהדורת אפריל של Annals of Internal Medicine.

ההנחיות התבססו על systematic review בעל שני חלקים, שפורסם באותו עיתון. החוקרים ביצעו systematic review של כמעט 1000 מחקרים רפואיים, שפורסמו בין השנים 1980-2005. בוצעו הערכות של הסיכון על ידי סיכום, והממצאים סווגו לגורמי סיכון הקשורים לניתוח וכאלה הקשורים לחולה.

התופעות המתייחסות לגורמי הסיכון הקשורים לחולה מראים שאפילו בקרב משתתפים בריאים, גיל מבוגר (מעל 70 שנה) מעלה את הסיכון לסיבוכים פולמונרים סביב תקופת הניתוח בערך פי 3.

בהתחשב בעובדה שגיל אינו גורם סיכון לסיבוכים קרדיאלים פוסט ניתוחיים, החוקרים התפלאו מממצא זה.

פקטורים נוספים הקשורים לחולה נקשרו עם עליה בסיכון של סיבוכים הכוללים נוכחות COPD (chronic obstructive pulmonary disease) או CHF (congestive heart failure) וכן נוכחות תלות פונקציונלית של החולה, ועליה קטנה בקרב מעשנים פעילים.

גורמי סיכון ניתוחיים כוללים מיקום אתר הניתוח, שיש לו השפעה הכי גדולה על סיבוכים פולמונרים פוסט ניתוחיים. סיבוכים פולמונרים היו הכי נפוצים עם תיקון אנוריזמה אאורטלית, ניתוח טורקאלי, ניתוח בטן, ניתוח נוירולוגי, ניתוח ווסקולרי וניתוחי ראש-צוואר. בנוסף, ניתוחי חירום, שימוש בהרדמה כללית, וניתוח בעל משך של יותר מ-3 שעות גם העלו את הסיכון לסיבוכים.

יש להעריך גורמי סיכון נוספים בחולים עם אחד מגורמי סיכון אלה, וקבלת טיפולים לפני ואחרי הניתוח על מנת להוריד את הסיבוכים הפולמונרים.

טיפולים על מנת להוריד את הסיכון לסיבוכים פולמונרים, שמביאים תועלת הכי גדולה הם תרגילי נשימה עמוקה ו- incentive spirometry. החוקרים מצאו ששימוש סלקטיבי בצינור נזו-גסטרי לבחילה, הקאה או התנפתחות בטנית, מוריד סיבוכים פולמונרים לאחר ניתוח בטני.

למרות זאת, אין לבצע ספירומטריה לפני הניתוח וצילום חזה באופן רוטיני כדי לחזות את הסיכון לסיבוכים פולמונרים פוסט ניתוחיים. בנוסף, אין להשתמש בקתטר ללב ימין ובתזונה פרה-אנטרלית על מנת להוריד את הסיכון של סיבוכים פולמונרים.

הערך של בדיקה לפני ניתוח על מנת להעריך את הסיכון הריאתי, היא האזור הכי קונטרוורסלי בשדה של הערכה פולמונרית לפני הניתוח. רמת אלבומין בסרום של מתחת ל- 35 g/L היה המנבא הכי חזק לסיבוכים פולמונרים.

הנחיות להערכה קרדיאלית לפני הניתוח פורסמו, אך אין הנחיות דומות להערכה פולמונרית פרה ניתוחית.

מחקרים עתידיים של טיפולים להורדת סיבוכים פוסט ניתוחיים צריכים להיות רנדומלים ומתוכננים להתגבר על בעיות מתודולוגיות בספרות המוקדמת.

Ann Intern Med. 2006;144:575-608

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן