הפרוגנוזה של חולים עם פרפור פרוזדורים חדש לא השתנתה מ-1980 (Euro Heart J)

ממחקר חדש עולה כי למרות התקדמות בטיפול בפרפור פרוזדורים (AF) במהלך שני העשורים האחרונים, הפרוגנוזה של חולים עם פרפור פרוזדורים חדש, הן מבחינת התפתחות אי-ספיקת לב והן מבחינת סיכויי ההישרדות במקרה שהתפתחה אי-ספיקת לב, לא השתנו בצורה משמעותית.

פרפור פרוזדורים היא בעיה בריאותית משמעותית, ונחשבת לאפידמיה מבחינת שכיחותה. AF ואי-ספיקת לב צמודים אחד לשני, וידוע כי קיים סיכון משמעותי להתפתחות אי-ספיקת לב בחולים עם AF.

בהתחשב בשינויים שחלו בטיפול ב-AF עם השנים, ייתכן שחלה ירידה בסיכון לאי-ספיקת לב בחולי AF, וכן שיפור בסיכויי ההישרדות של חולים שיפתחו אי-ספיקת לב.

מצד שני, החוקרים סיפרו כי המחקר שנערך 21 שנים (1980-2000) לא הראה כל ירידה בסיכון לאי-ספיקת לב. כמו כן, לא זוהה שיפור בסיכויי ההישרדות של חולי AF שפיתחו אי-ספיקת לב.

בקרב 3288 משתתפים עם AF חדש, ללא אי-ספיקת לב בעת האבחנה או בעבר, 790 (24%) פיתחו אי-ספיקת לב בתוך 6.1 שנים בממוצע. שכיחות CHF המתוקננת לגיל ומין לא היתה קשורה לשנה הקלנדרית בה אובחן AF.

כמו כן, החוקרים מדווחים כי הסיכון לתמותה היה גבוה באופן משמעותי בחולים עם CHF, בהשוואה לחולים ללא CHF, ולא היו שינויים נראים לעין במהלך הזמן, ביחס לסיכון האבסולוטי או היחסי לתמותה לאחר אבחון CHF.

לאור הממצאים, עולה האפשרות שיש מקום לבצע שינויים גדולים ויסודיים בגישה לטיפול בחולי AF. חשוב מכך, יש לכוון ולהשקיע את המאמצים במניעה ראשונית של AF וגורמי הסיכון למחלה זו.

Euro Heart J 2006;27:936-941.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן