האם קיים קשר בין Acetaminophen וסיכון מוגבר לאסטמה ו-COPD? (מתוך Am J Respir Crit Care Med.)

ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בין Acetaminophen (פרצטמול) ובין סיכון לאסטמה, COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) וירידה בתפקודי ריאות. עם זאת, החוקרים מציינים כי לא ניתן היה לשלול קשר סיבתי הפוך.

עקה חמצנית עשויה להגדיל את הסיכון לאסטמה, לתרום להתקדמות אסטמה, ולהביא לירידה בתפקודי ריאות. מחקרים קודמים מצאו כי טיפול ב- Acetaminophen, המקטין את הקיבולת הנוגדת חמצון בריאות, קשור בסיכון מוגבר לאסטמה.

קיים קשר מנה-תגובה חיובי בין שימוש מוגבר ב- Acetaminophenובין COPD (Adjusted Odds Ratio = 1.16, 95% CI = 1.09-1.24, P<0.001). שימוש מוגבר ב- Acetaminophen היה קשור גם בקשר הפוך עם תפקודי ריאות, כפי שבאו לידי ביטוי במדדי FEV1 (השוואה בין משתמשים יומיים ובין אלו שלא השתמשו מעולם, -54.0mL, 95% CI = -90.3 – -17.7). החפיפה בין COPD ואסטמה לא היתה אחראית לאף אחד מהמצבים הללו. כמו כן, זוהה קשר מנה-תגובה בין Acetaminophen ואסטמה (OR=1.20, 95% CI = 1.12-1.28, P<0.001).

המחקר מספק עדויות נוספות לקשר בין נטילת Acetaminophen ובין הסיכון המוגבר לאסטמה ו-COPD, וירידה בתפקודי ריאות. קשר זה מספק עדויות נוספות להשפעה הנרחבת של תהליכי חמצון ונוגדי-חמצון בפתוגנזה של אסטמה ו-COPD, ומצביע על חפיפה מסוימת בפתוגנזה.

מגבלות המחקר כוללות העדר תיקנון לערפלנים, העדר נתונים מדידים באשר למינון ומשך השימוש, ואפשרות לקשר הפוך, אם החולים נוטלים יותר משככי כאבים.

יש להעריך את הסיכון הפוטנציאלי של Acetaminophen ע”י שקילת היתרונות והנזקים הפוטנציאלים שבהחלפת תרופה זו בתרופות אחרות. דרושים מחקרים נוספים, עדיף לונגיטונדינאלים, בכדי לאשר או להפריך את הממצאים, בעיקר את הממצאים החדשים באשר לקשר בין Acetaminophen ו-COPD, ובין Acetaminophen ותפקודי ריאות.

Am J Respir Crit Care Med. 2005;171:966-971

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן