האם רמת C-reactive protein בסרום יכולה לשמש כסמן לאסטמה? (מתוך European Respiratory Journal)

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי רמה גבוהה בסרום של high-sensitivity C-reactive protein (hsCRP) עשוייה להוות אינדיקטור לחסימת זרימת אוויר ולדלקת בדרכי האוויר, ויכולה לשמש כסמן חלופי לדלקת בדרכי האוויר בחולי אסטמה. המחקר פורסם בכתב העת האירופאי לנשימה (European Respiratory Journal). 

מבחני רגישות גבוהה של CRP, שלאחרונה הפכו לזמינים, מסוגלים לזהות דלקת סיסטמית מדרגה נמוכה סמן פרוגנוסטי להתפתחות סכרת או ארועים קרדיווסקולריים עתידיים. 

מאחר שאסטמה קשורה הן לדלקת סיסטמית והן לדלקת מקומית בדרכי הנשימה, בחנו החוקרים את רמות hsCRP בסרום ב-22 חולי אסטמה שאינם מטופלים בסטרואידים, 23 חולי אסטמה שמטופלים בסטרואידים בשאיפה ו-14 אנשים בריאים כקבוצת ביקורת. החוקרים לא כללו במחקר אנשים עם גורמים שעשויים להשפיע על רמות hsCRP, כגון סכרת, מחלות לב, השמנת יתר ועישון.  

אחד החוקרים מסר בראיון שנערך עימו, כי רמות hsCRP אצל החולים שאינם מטופלים בסטרואידים היו גבוהות במידה משמעותית בהשוואה לקבוצת הביקורת, אבל לא כך אצל החולים המטופלים בסטרואידים, ייתכן שבשל ההשפעה נוגדת הדלקת של הסטרואידים.

החוקר הוסיף, כי ממצא חשוב נוסף הוא שבקרב החולים שאינם מטופלים בסטרואידים, רמות hsCRP בסרום התאימו ביחס הפוך למדדי התפקוד הריאתי וביחס ישר לספירת אאוזינופילים בליחה, סמן של דלקת בדרכי האוויר. התאמות אלו לא נמצאו, לדבריו, אצל החולים המטופלים בסטרואידים. 

החוקרים סיכמו ואמרו, כי יש צורך במחקרים נוספים כדי להבהיר את החשיבות הקלינית של הקשר שבין hsCRP ואסטמה, ובעיקר את ההשפעה על תגובה לטיפול.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Euro Respir J 2006;27:908-912.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן