ונטילציית נוזל חלקית איננה יעילה בטיפול ב-ARDS (ה-Am J Respir Crit Care Med)


למרות התוצאות המעודדות שהתקבלו בחיות מחקר, חוקרים מוצאים כי בחולים הסובלים מתסמונת מצוקה נשימתית של מבוגרים (ARDS) ומטופלים באמצעות ונטילצית נוזל חלקית (partial liquid ventilation או PLV) מתקבלים שיעורי השרדות נמוכים באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה לחולים המקבלים טיפול קונבנציונאלי.

המחקר רב-מרכזי, חילקו החוקרים באקראי 311 חולי ARDS לקבלת טיפול באמצעות perfluorocarbon במינון נמוך (10 מ”ל לק”ג); perfluorocarbon במינון גבוה (20 מ”ל לק”ג), ששניהם ניתנו באמצעות ונטילציה מכנית סטנדרטית; או לקבלת טיפול קונבציונאלי באמצעות ונטילציה מכנית בלבד.

החוקרים שיערו כי בשל מילוי חלקי של הריאות ב-perfluorocarbon, ישפר הנוזל האינרטי את חילוף הגזים בחלקים נרחבים יותר של הריאה, על-ידי סילוק ההפרשות.

החוקרים מדווחים כי שיעורי התמותה כעבור 28 ימים עמדו על ערכים של 15% בקרב החולים שקיבלו טיפול קונבנציונאלי, של 26.3% בקרב החולים שקיבלו PLV במינון נמוך, ושל 19.1% בקרב החולים שקיבלו PLV במינון גבוה. ונטילציה קונבנציונאלית נקשרה לשיעור ממוצע של 13.0 ימים ללא שימוש בונטילטור, בהשוואה ל-7.4 ימים במתן LV במינון נמוך, ו-9.9 ימים במתן PLV במינון גבוה.

השימוש ב-PLV גרר גם עליה מובהקת סטטיסטית בשיעור הסיבוכים, כולל אפיזודות של חזה-אויר, היפוקסיה ותת לחץ-דם.  

החוקרים מציעים כי כמה משתנים לא מוכרים וגורמים טכניים תרמו לתוצאה הירודה בחולים שקיבלו PLV, וטוענים כי למרות זאת יתכן ש-PLV עשוי להועיל בתת-קבוצה של חולי ARDS.

חרף התוצאות השליליות, החוקרים מאמינים כי התוצאות יסייעו לקהילה הרפואית בתכנון מחקרים עתידיים בנושא ARDS.

לידיעה במדסקייפ

Am J Respir Crit Care Med 2006;173:882-889.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן