השאלה האם מצב הרוח הדכאוני עליו דווח במעבר למנאופוזה, על ידי נשים ללא עבר של דכאון, קשור למצב המנופאוזלי ולשינויים ההורמונליים נתונה למחלוקת וחסרה מידע מדעי.
ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי תקופת המעבר למנופאוזה והשינויים ההורמונליים הכרוכים בה קשורים בצורה חזקה להופעה חדשה של מצב רוח דכאוני בקרב נשים ללא עבר של דיכאון. המחקר פורסם בכתב העת הארכיב לפסיכיאטריה כללית (Archives of General Psychiatry).
מטרת המחקר היתה לזהות הופעה חדשה של תסמינים דיכאוניים והפרעת דכאון מאובחנת בתקופת המעבר למנאופוזה, ולקבוע את הקשר למצב המנופאוזלי, לשינויים ההורמונליים ולגורמי סיכון אחרים.
המחקר נעשה כמחקר קוהורט אורכי, ונמשך 8 שנים. המחקר כלל נשים בלבד, ונועד בכדי לזהות גורמי סיכון למצב רוח דכאוני. כל המשתתפות במחקר היו נשים לפני המנפאוזה ללא עבר של דכאון.
המדדים בהם השתמשו היו מדד הדכאון של המרכז למחקרים אפידמיולוגיים (CES-D) בכדי להעריך תסמינים דכאוניים, ו- the Primary Care Evaluation of Mental Disorders (PRIME-MD) כדי לזהות הפרעת דכאון המאובחנת קלינית.
מתוצאות המחקר עולה, כי ניקוד D–CES גבוה (מעל או שווה ל-16) היה שכיח יותר פי 4 במהלך תקופת המעבר למנפאוזה בהשוואה לתקופה המקדימה את המנאפאוזה. בנוסף, שינויים במצב המנופאוזלי, עליית רמות ההורמונים follicle-stimulating hormone ו- luteinizing hormone, ועלייה בוריאביליות של הורמונים שלו ושל אסטרדיול סביב הרמות הממוצעות באישה מסויימת נמצאו כולם קשורים במידה משמעותית לניקוד D–CES גבוה, וזאת אחרי התאמה לנתונים כגון האם האישה מעשנת,, body mass index premenstrual syndrome, גלי חום, הפרעות בשינה, מצב בריאות כללי, תעסוקה ומצב משפחתי.
מהתוצאות עולה עוד, כי אבחנה של הפרעת דכאון היתה שכיחה פי 2.5 בנשים בתקופת המעבר למנופאוזה בהשוואה לתקופה שקדמה למנופאוזה. ערכי ההורמונים נמצאו קשורים במידה משמעותית גם לממצא זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!