האם ויטמין D יכול להוריד דלקת בחולי אי ספיקת לב ? (מתוך American Journal of Clinical Nutrition)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של American Journal of Clinical Nutrition, עולה כי תוספת של ויטמין D משפרת את הפרופיל הציטוקיני בחולים עם אי ספיקת לב.

לדברי החוקרים, המידע מדגים כי לויטמין D יש אפקטים חיובים על הסביבה הדלקתית בבני האדם. לתוצאות יש חשיבות רפואית היות והתהליכים הדלקתיים לא רק תורמים לפתוגנזה של אי ספיקת לב אלא גם לאטיולוגיה של מחלות כרוניות אחרות כגון טרשת עורקים, דלקת פרקים, טרשת נפוצה ומחלות מעי דלקתיות.

מחקרים in vitro הוכיחו, שתוספת ויטמין D יכולה להוריד ריכוזים גבוהים של ציטוקינים דלקתיים, אשר יכולים להיות בבסיס הגורמים לאי ספיקת לב.

במחקר השתתפו 123 נבדקים עם אי ספיקת לב, שקיבלו כל יום תוספת של 500 mg סידן וחולקו רנדומלית לקבלת 50 mcg של ויטמין D3 כל יום או פלצבו.

המעקב היה אחר 93 נבדקים, שסיימו מחקר שלם של 9 חודשים. המעקב הראה, שבקבוצה, שקיבלה ויטמין D3, הייתה עליה של 26.8 ng/mL ברמת 25-hydroxyvitamin D לעומת עליה של 3.6 ng/mL בלבד בקבוצת הפלצבו.

בנוסף, רמת PTH (parathyroid hormone), שתרמו לתפקוד הקרדיאלי הפגום, הייתה נמוכה משמעותית ורמות הציטוקין האנטי דלקתי IL10 (אינטרלוקין 10) היו גבוהות משמעותית יותר בקבוצת הויטמין D3. רמות TNFα (Tumor necrosis factor alpha) עלו בקבוצת הפלצבו, אך נשארו קבועות בקבוצת הויטמין D3.

למרות זאת, לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהישרדות לאחר 15 חודשים.

המידע הזה מספק עדות נוספת למעורבות של ציר ויטמין D PTH סידן פגום בהתקדמות של אי ספיקת לב.

לסיכום, אף אחד לא לקח אף פעם ויטמין D מספיק ברצינות על מנת להבין כמה ממנו צריך בכדי ליצור את האפקטים, שאנשים רוצים. המינון במחקרים לרוב היה נמוך ונראה השפעה קטנה על מבוגרים. למרות זאת, מחקרים כגון אלה, שמשתמשים בכמה מאות יחידות של ויטמין D פר יום, מתחילים ליצור תוצאות יותר מעניינות.

Am J Clin Nutr 2006;83:731-732,754-759

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן