קוצב לב מאפשר שימוש בחסמי ביתא באי-ספיקת לב במטופלים עם ברדיקארדיה (American Heart Journal)

החדרה של קוצב לב פרופילקטי יכולה לקדם טיפול בחסמי ביתא במטופלים עם אי-ספיקת לב כרונית (CHF) עם ברדיקארדיה.

תועלת השימוש בחסמי ביתא באי-ספיקת לב סיסטולית כרונית איתנה ביותר אולם נראה שכמעט ואינה משפיעה על קצב הלב במנוחה.

לכן, מטופלים העומדים בדרישות לטיפול בחסמי ביתא צריכים גם קוצב לב.

במחקר הנוכחי, השתמשו החוקרים במודל מארקוב כדי להעריך שתי אסטרטגיות במטופלים עם CHF וקצב לב במנוחה של מתחת ל- 68 פעימות בדקה: טיפול שגרתי עם מעקב לאנזים המחליף אנגיוטנסין או הכנסה של קוצב לב וטיפול עם carvedilol.

טיפול באסטרטגיה של קוצב הלב וה- carvedilol הסתיימה בעלייה משמעותית בשיעור ההשרדות בהשוואה לטיפול הקונבציונלי.

עלות הטיפול הנ”ל עלה על השגרתי ב- 7800$ ותורגם לעלות של 6100$ לשנה עבור הצלת חיים כאשר נלקחה בחשבון העלות מול התועלת.

החוקרים מציינים שבמקרה של מטופל עם קצב לב של 60 ואינטרוול PR נורמאלי, הם לא היו מכניסים קוצב לב בצורה מונעת. במקום, הם היו נותנים מינון נמוך של carvedilol ועוקבים מקרוב אחר המטופל ותוצאות ה- ECG שלו.

רק במקרים של חסימה לבבית או אי-יכולת כרונוטרופית בהגבלת הפעילות, החוקרים מדווחים שהיו מחדירים קוצב לב.

בסיכומו של עניין, כאשר המטופל יזדקק לבסוף לקוצב לב או במקרה של נקיטה באסטרטגיה של הקוצב המניעתי, ניתן לצפות אך ורק לתועלת של הטיפול.

לדיווח במדסקייפ

Am Heart J 2006;151:820-828

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן