האם שילוב של אספירין וקומדין מורידים שכיחות תוצאות קליניות חמורות לאחר ACS? (מתוך European Heart Journal)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מארס של European Heart Journal, עולה כי שילוב של אספירין וקומדין בחולים המתאוששים לאחר סינדרום קורונרי אקוטי (ACS) מוריד את הסיכוי לתוצאות קליניות חמורות. כמו כן נמצא, כי לשילוב של תרופות נוגדי קרישה PO וטיפול אנטי טסיות יש יתרון בהשוואה לטיפול באספירין בלבד, למרות הסיכון לדמם שגדל.

המטה-אנליזה, שבוצע כלל 14 מחקרים, 25,307 משתתפים ומעקב של 3 חודשים עד 5 שנים לאחר אפיזודה אקוטית של ACS. משילוב של כל תוצאות המחקרים עלה כי ללא התחשבות בערך ה-INR (international normalized ratio), לא הייתה ירידה בסיכון לתוצאות קליניות חמורות, שהוגדרו כמוות מכל הסיבות, MI לא פטלי ואירוע מוחי טרומבו-אמבולי לא פטלי (odds ratio 0.96, p=0.30), אך הסיכון לדימום גדול עלה (odds ratio 1.77, p<0.000001).

הסיכון לדימום תוך מוחי לא עלה עם הוספת קומדין בהשוואה לטיפול באספירין בלבד, ללא תלות בערך ה-INR.

לעומת זאת, במחקרים בהם ערך ה-INR היה בין 2-3, שילוב של אספירין וקומדין הוריד את הסיכון לתוצאות קליניות חמורות בהשוואה לטיפול באספירין בלבד (odds ratio 0.73, p<0.0001). כדי להימנע מתוצאה קלינית חמורה אחת היה צריך לטפל ב-33 חולים. הסיכוי לדימום גדול, למרות זאת, עלה ביותר מפי 2 עם מתן טיפול משולב (odds ratio 2.32, p<0.000001). כדי לגרום למקרה אחד של דימום גדול, המספר של “צריך לטפל” (needed-to-treat number) היה 100.

לדברי החוקרים, הממצאים משכנעים כי יש לתת טיפול משולב של אספירין ואנטי קואגולציה אוראליים כדי למנוע תוצאות קליניות חמורות בחולים עם ACS, בעיקר בחולים, שיש להם סיכוי גבוה להישנות, וכאלה המוכנים להתמודד עם הקושי הלוגיסטי וסיכוני הדימום הלא נפוצים אך אפשריים הקיימים בטיפול שכזה.

Eur Heart J 2006;27:519-526

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן