האם שימוש בתומכן מפריש תרופה מגדיל את הסיכון להתקפי לב ולמוות מאוחרים לאחר הפסקת הטיפול בקלופידוגרל בהשוואה לתומכני מתכת ? (דיווח מ-ACC ב-TheHeart)

ממחקר שהתפרסם לאחרונה עולה, כי שימוש בתומכן מפריש תרופה (DES) עשוי אמנם למנוע חמישה target vessel revascularizations (TVRs), אולם הוא עלול לגרום לשלושה התקפי לב או מוות בשל תרומבוזיס מאוחר. המחקר הוצג בכנס השנתי של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC).

אנדותליזציה מאוחרת שמתרחשת בעקבות השתלת התומכנים היא ככל הנראה הגורם לסיכון המוגבר לארועי התרומבוזיס המאוחר בעקבות השימוש ב-DES, למרות ששיעור התופעה ברחבי העולם עדיין נמצא תחת ויכוח.

המשתתפים במחקר זה נלקחו מתוך המשתתפים במחקר גדול יותר הנקרא BASKET

(Basel Stent Cost-effectiveness Trial), אשר בו חולקו המשתתפים אקראית לשלוש קבוצות על-פי סוגי התומכנים השונים בהם השתמשו.

עורכי מחקר זה, הנקרא BASKET-LATE (Basel Stent Cost-effectiveness Trial—Late Thrombotic Events), עקבו אחר 746  מהמטופלים, שלא סבלו מארועי לב חמורים (MACE) לאחר תקופה של שישה חודשים ממועד הטיפול הראשוני (כלומר, עד להפסקת השימוש בקלופידוגרל (PLAVIX)), ועקבו אחריהם לתקופה של 12 חודשים נוספים. לפיכך, המעקב נערך לאורך 18 חודשים בסך הכל.

מטרת המחקר היתה לקבוע את שיעור ותזמון ארועי הלב הקשורים לתרומבוזיס בתומכן, במטופלים שטופלו בתומכני מתכת לעומת אלו שטופלו ב-DES. למטרת המחקר נכללו כל המטופלים שטופלו בתומכנים שהם מפרישי סירולימוס או מפרישי פקליטקסל בקבוצה אחת, תרומבוזיס מאוחר בתומכן הוגדר ככזה המתרחש לפחות שישה חודשים לאחר PCI, וארועים הקשורים לתרומבוזיס בתומכן כללו תרומבוזיס שהוכח ב-PCI, מוות פתאומי ממקור קארדיאלי, או target vessel MI.

מתוצאות המחקר עלה, כי בעוד ששיעור ארועי ה-MACE לא היה שונה בין שתי הקבוצות, שיעור ארועי ה- nonfatal MIוארועי המוות הקרדיאלי היה גבוה יותר בצורה משמעותית במטופלים שטופלו ב-DES. לעומת זאת, שיעור ה-TVR היה גבוה יותר במטופלים שטופלו בתומכני מתכת, למרות שבמידה וכוללים רק את ה- restenosis-related TVR הבדל זה כבר אינו בעל משמעות סטטיסטית.

כאשר בוחנים את ההבדל בין הקבוצות מבחינת שיעורי המוות הקרדיאלי או ארועי ה-MI לאורך 18 חודשי המעקב, ניתן לראות כי הבדל זה הופך להיות משמעותי כ-8 חודשים מהשתלת התומכן, כאשר בשלב זה מספר הארועים במטופלים שטופלו בתומכני מתכת מגיעים לפלטו בעוד שבמטופלים ב-DES נמשכת העלייה במספר האירועים. מבחינת תזמון הארועים התרומבוטיים, עולה ממחקר זה כי התרחשותם מפוזרת באופן שווה על פני 12 החודשים שחלפו לאחר הפסקת הטיפול בקלופידוגרל.

בעוד שההבדל בשיעור התרומבוזיס במסתם בין שתי הקבוצות אינו בעל משמעות סטטיסטית, הרי שבמספרים מוחלטים מספר ארועי ה- late stent thromboses שהוכחו באנגיוגרפיה היה כפול בקבוצת המטופלים ב-DES, ומספר האירועים הקליניים הקשורים לתרומבוזיס היה גדול כמעט פי 3. בראיון שנערך עימו מסר עורך המחקר כי מבדיקה מרובת משתנים עולה כי המנבאים החשובים ביותר להתרחשות מוות קרדיאלי או MI היו: MI קודם, צורך התחלתי בשימוש ב- GP IIb/III inhibitorsושימוש ב-DES.

מומחים שהגיבו למחקר מזהירים כי מספר המשתתפים במחקר זה היה קטן מידי, ולפיכך תוצאותיו אינן מוחלטות. העומד בראש המחקר מסר בראיון שנערך עימו כי הוא מודע לכך שמחקר זה אינו מספק, אך לדעתו יש למצוא דרכים חדשות למניעת תרומבוזיס מאוחר, וזאת בשל העלייה הוודאית במספר הארועים הללו במטופלים ב-DES. לדעתו, טיפול ממושך יותר בנוגדי טסיות עשוי להיות הפתרון הזמני המוצלח ביותר ובעתיד יהיו אלו תומכנים חדשים בעלי פלטפורמות שהן bioabsorbable או פולימרים שיהוו את הפתרון המוצלח ביותר. הוא הוסיף כי אי-רגישות לקלופידוגרל הוא נושא נוסף שראוי שייבדק, ובכך עשוי אף הוא לסייע למניעת התופעה.

לידיעה המלאה ב-TheHeart 

הערת המערכת: סקרנו לא מכבר מאמר שדן בסוגיית הבטיחות של השימוש ב-DES תוך דגש על תופעת ה-late stent thromboses . עורך קרדיולוגיה התערבותית אף התייחס למאמר והעלה את האפשרות לצורך לשימוש ממושך, אולי אפילו לכל החיים,  בקלופידוגרל+אספירין במטופלים שעברו השתלת DES .

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן