בנוסף לשיפורים בתמותה ובתחלואה הנצפים כאשר מטופלים ביחידות לטיפול נמרץ נותרים תחת בקרה גליקמית אינטנסיבית, מערכות הרפואה מפיקות גם הן תועלת כתוצאה מצמצום עלויות.
מחקרים קודמים תעדו 29% עד 34% הפחתה בתמותה, בנוסף לירידה ברמות חוסר תפקוד מערכתי בגוף כאשר חולים קריטיים נותרים תחת בקרה אאוגליקמית.
למרות זאת, לא נערכו מחקרי אנאליזה הבודקים מהי העלות הקשורה בהתערבות זו.
לשם כך בדקו חוקרים את העלות לחולה כאשר הוא מטופל ביחידת טיפול נמרץ תחת בקרה אינטנסיבית לגלוקוז.
קבוצת הבקורת הכילה 800 מטופלים שאושפזו ביחידה לטיפול נמרץ בשנת 2002 וקבוצת הניסוי כללה 800 מטופלים שאושפזו בשנת 2003.
ההתערבות בקבוצת הניסוי בוצעה ע”פ פרוטוקול לשמירה על רמות גלוקוז בדם בין 80 ל- mg/dL 140.
אורך השהיה ביחידה התקצר מממוצע של יומיים בבסיס ל- 1.7 ימים בזמן תקופת הטיפול. מספר הימים הכללי תחת טיפול ונטילציה ירד ב- 33.2% תחת בקרת הגלוקוז החמורה.
הוצאות ההדמיה והמעבדה ירדו משמעותית בזמן התערבות. החיסכון השנתי בעלויות עמד על יותר מ- 1.3 מליון דולר. החיסכון הממוצע עבור כל פציינט היה 1,580 דולר.
ממצאים אלה, לפיכך, מספקים תמריץ נוסף לשימוש סטנדרטי בבקרה גליקמית הדוקה בקרב החולים הקריטיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!