דרבפואטין יעיל כטיפול באנמיה במטופלים עם אי ספיקת לב (ACC)

תוצאות ממחקר בשלב השלישי, יכולות להביא להרחבה של ההתוויה של דרבפואטין אלפא (ARANESP), כך שתכלול גם מטופלים עם אי ספיקת לב. התוצאות הוצגו בכנס ה- 55 של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC).

אנמיה היא סיבוך שכיח של אי ספיקת לב והיא קשורה בתחלואה ותמותה מוגברות. עם זאת, התווית של דרבפואטין אלפא, שניתנת כטיפול לאנמיה, כוללת אזהרה כנגד מתן של התרופה למטופלים עם אי ספיקת לב או מחלת כלי דם, מכיוון שהדבר עלול להחמיר את המחלה.

במחקר השתתפו 165 מטופלים עם אי ספיקת לב סימפטומטית (NYHA II-IV) ואנמיה (Hb 9.0-12.5 גרדל). המטופלים הוקצו אקראית לטיפול בדרבפואטין במינון 0.75 מגקג או במינון 0.50 מג או לטיפול בפלצבו, פעם בשבועיים, במשך 26 שבועות. רמת ההמוגלובין אליה כיוונו, היתה 14.0 גרדל.

החוקרים מדווחים, שרמת ההמוגלובין השתפרה במידה דומה בשתי קבוצות הטיפול, בקצב של 0.05 גרדל בשבוע. גם מרחק ההליכה ב- 6 דקות השתפר בקבוצות הטיפול בהשוואה לקבוצת הפלצבו. בנוסף, איכות החיים בקבוצות הטיפול היתה טובה יותר מאשר בקבוצת הפלצבו, אך ההבדל לא היה מובהק.

בראיון למדסקייפ אומר אחד החוקרים, שבין 20-30% מהמטופלים הסובלים מאי ספיקת לב, סובלים גם מאנמיה. תוצאות מחקר זה מראות, שאנמיה הקשורה לאי ספיקת לב, מגיבה לטיפול בדרבפואטין כמו אנמיה בכל מצב אחר.

הערת מערכת: בימים הקרובים נציג סרטון של הרצאה ודיון בהשתתפות פרופ’ סילברברג, פרופ צבעוני וד”ר ווקסלר, הדנים באפשרות לטיפול באריתרופואטין בחולי אי ספיקת לב אנמיים.

לידיעה המלאה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן