נושא שעלה בכנס גיל המעבר שהתקיים בשרתון סיטי טאואר ב-16/3 היו אוסטיאופניה.
אנו שמחים להביא כאן ב”שידור חי” את הרצאתה של פרופ’ סיריס.
פרופ’ סיריס, אחת המובילות בעולם בתחום המחקר והטיפול של אוסטיאופורוזיס, ויהודיה חמה המנצלת כל הזדמנות לבקר בישראל, הציגה תמונת מצב עדכנית, וגישה מעניינת לאיבחון וטיפול באוסטיאופניה.
בסופו של דבר, כך הסבירה, מדובר בניהול סיכונים, מניעה וכלכלת בריאות.
הנתון המפתיע שעלה בהרצאתה היה שמרבית השברים מתרחשים אצל נשים פוסמנאפוזליות המוגדרות כבעלות סיכון נמוך יחסית, או אוסטיאופניות. עם זאת, מס’ הנשים שיש לטפל בהם כדי למנוע שבר אחד, גדול יותר בקבוצה זו מאשר בקבוצת הנשים האוסטיאופורטיות.
הגישה שמציעה פרופ’ סיריס היא בניית אלגורתים המודד סיכון (בדומה למה שנעשה בהערכת סיכון למחלות לב) וקביעת קריטריון של התחלת טיפול תרופתי מונע, ע”פ רמת הסיכון שהמערכת קובעת, שהיא עם יחס עלות/תועלת מספיק טוב.
לשאלת כתבנו, לאחר ההרצאה, הסבירה פרופ’ סיריס שהמדד המקובל כיום בעולם המערבי בהקשר זה הוא יחס עלות/QUALY (עלות נדרשת להוספת שנת חיים אחת באיכות חיים תקינה) נמוך מ-35,000 $. אם למשל ימצא שאישה הנמצאת בסיכון לשבר של 8% תטופל בטיפול מונע והפחתת הסיכון תסתכם בעלות/QUALY מתחת ל-35,000 $ אזי יש מקום לכלול באותה מדינה את הטיפול המונע בקבוצת נשים זו במסגרת הביטוח הרפואי או ה”סל”.
ראוי לציין גם שפרופ’ סיריס ביקרה את המאמר שהופיע לאחרונה ב-NEJM לפיו לא היה בצריכת סידן וויטמין D תועלת בנשים, כשהיא מסבירה שהמחקר נעשה בקרב נשים שממילא צרכו כמות תקינה של סידן, ולכן לתוספת הסידן לא הייתה משמעות.
פרופ’ סיריל הסבירה בהרצאתה שלכל אישה מנופאוזלית המינימום שהרופאים יכולים לעשות זה להמליץ על צריכה יומית של 1200 מ”ג סידן ו-800-1000 יחידות בינ”ל של ויטמין D .
סיקור ההרצאה בחסות :
במקרה של בעייה בהאזנה/צפייה בהרצאה לחצו כאן למידע טכני או פנו אלינו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!