Carvedilol מוריד את שיעורי התמותה

ממחקר חדש עולה כי Carvedilol מוריד את סיכויי התמותה ביותר מ-50%, לכן, החוקרים טוענים כי חייהם של עשרות אלפי חולי אי-ספיקת לב יינצלו אם הם ישוחררו מבית החולים תחת טיפול בחסמי ביתא.

Carvedilol, או כל אחד מחסמי הביתא המומלצים האחרים, צריכים להיכלל כטיפול הסטנדרטי בחולים המאושפזים בעקבות אי-ספיקת לב והפרעה סיסטולית לחדר שמאל, אלא אם קיימת התווית נגד אבסולוטית לטיפול.

הממצאים שהוצגו בכנס השנתי ה-55 של American College of Cardiology (ACC), עולים מניתוח חדש של הנתונים ממחקר OPTIMIZE-HF.

2373 חולי אי-ספיקת לב עם הפרעה סיסטולית לתפקוד חדר שמאל נמצאו מתאימים לטיפול בחסמי ביתא. מהם, 1162 (49%) טופלו ב- Carvedilol עם שחרורם מבית החולים, 820 (35%) שוחררו עם טיפול בחסם ביתא אחר, ו-382 (16%) לא קיבלו טיפול בחסמי ביתא.

החוקרים עקבו אחר המשתתפים למשך 60 ו-90 ימים, תקופת הזמן בה מצויים בסיכון הגדול ביותר לאישפוז חוזר או תמותה.

בזמן המעקב, נמצא כי השימוש ב- Carvedilol קשור בסיכון נמוך יותר לתמותה מסיבה כלשהי 5.6% לעומת 11.1% (P=0.0003) בקבוצה שאינה מטופלת בחסמי ביתא. מטופלי Carvedilol מצויים בסיכון נמוך יותר, אך לא משמעותי, לאישפוז חוזר 29% לעומת 33.3% (P=0.1165) וכן חלה ירידה משמעותית בסיכון לתמותה או אישפוז חוזר 32.5% לעומת 42% (P=0.0008) בקבוצת הלא-מטופלים.

החוקרים מדגישים כי הסיכון לתמותה היה נמוך ב-51% בקרב מטופלי Carvedilol (P=0.0004), וכי 8 מכל 100 חיים נוספים יכלו להינצל הודות לטיפול זה.

כמו כן, 94% מהמשתתפים ששוחררו תחת טיפול ב- Carvedilol, נותרו תחת הטיפול לאחר 60 ו-90 ימים, עובדה המעידה כי לא רק שהתרופה נסבלת היטב, אלא גם כי האישפוז הוא חוויה מכוננת. לכן, אם החולים יתחילו טיפול, הם ימשיכו לקחת את הטיפול, וחשוב מכך, יזכו ליתרון הישרדותי.

מבין החולים המתאימים לטיפול שלא שוחררו תחת טיפול בתרופה, רק כ-33% קיבלו את הטיפול בשלב מאוחר יותר.

קשה להאמין שעברו 10 שנים מאז שגילו את חשיבות חסמי ביתא בהקטנת התחלואה והתמותה, ובדיוק כמו סטטינים, מצטברות עוד ועוד עדויות לחשיבותם הרבה.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

הבאנו לאחרונה במסגרת הג’ורנאל קלאב מחקר מה-JAMA שבחן את מידת הדבקות של הצוות הרפואי בהנחיות הטיפול בחולי אי ספיקת לב והמימצאים שם, לפחות כפי שנמצאו בארה”ב, היו מדאיגים ביותר… לחץ כאן לכתבה

גם בסקר האחרון שנערך בישראל בנושא אי ספיקת לב המימצאים הראו שימוש לא מספק בחוסמי בטא, ובמיוחד במטופלות קשישות שאושפזו על רקע אי ספיקת לב. לחץ כאן לסקר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן