מה הקשר בין קטואצידוזיס ודיאטת אטקינס?

מקרה שמפורסם השבוע בגליון Lancet מעורר שאלות באשר לדיאטת אטקינס השנויה במחלוקת. בפברואר 2004 אושפזה אישה בת 40 בעקבות קטואצידוזיס, שנבעה ככל הנראה מדיאטה דלה בפחמימות ועתירת חלבונים.

הרופאים מסבירים כי קטונים מיוצרים בכבד כאשר חלה ירידה ברמת אינסולין במהלך רעב. דיאטה דלת-פחמימות, דוגמאת אטקינס, יכולה להביא לייצור קטונים. הרופאים מציינים כי בדיאטת אטקינס קיימת המלצה לעקוב באופן שגרתי אחר קטונוריה בכדי לאשר היצמדות לדיאטה.

ביום הגעתה לחדר מיון, החולה סבלה ממצוקה, עם קצב נשימה של 20-30 נשימות לדקה, קולות מעי מוגברים ורגישות קלה באפיגסטריום. הרופאים ציינו כי האישה, שסבלה מהשמנת-יתר, התלוננה על דיספנאה וירידה בתאבון שהופיעה 5 ימים קודם לכן. כמו כן, היא התלוננה על בילות והקיאה מאז 4-6 פעמים ביום.

החולה סיפרה לרופאים שהיא מילאה באדיקות אחר הדיאטה העניה בפחמימות, ועשירה בחלבונים, בחודש האחרון, ואכלה בעיקר בשר, גבינות וסלטים. היא מילאה גם אחר יתר המלצות דיאטת אטקינס, נטלה מולטי-ויטמינים, חומצות שומן אומגה-3, אלקטרוליטים ותמציות, כמו גם פורמולות תרמוגניות. היא סיפרה על ירידה של 9 ק”ג בחודש האחרון.

בבדיקה גופנית לא מצאו הרופאים ממצא בולט. Anion Gap היה גבוה (26 מ”מול לליטר) ורמת ביקרבונט היתה נמוכה (8 מ”מול לליטר). בבדיקת השתן אושררה אבחנת קטונוריה. החולה אושפזה ביחידת טיפול נמרץ וטופלה ב-Dextrose ו-Sodium Bicarbonate דרך הוריד. היא שוחררה לאחר 4 ימים ולא סבלה מבעיות בריאותיות 3 ו-18 חודשים לאחר מכן, כאשר הרופאים שוחחו עימה בטלפון.

הרופאים מסבירים כי אבחנה מבדלת לחמצת מטבולית עם Anion Gap גבוה כוללת צריכת מתאנול, אתילן-גליקול, או סליצילאטים, חמצת לקטית, וקטואצידוזיס בעקבות סכרת, אלכוהול, או רעב.  אך הרופאים שללו את כל הסיבות הללו. בדיקות הסרום היו חיוביות ל-Acetone ורמת –Beta-Hydroxybutyrate עמדה על 390μg/mL, המתאימים לאבחנת קטואצידוזיס.

החולה סבלה מקטוזיס בעקבות דיאטת אטקינס ופיתחה קטואצידוזיס חמורה, כנראה כאשר צריכת המזון דרך הפה נפגמה בעקבות Pancreatitis או Gastroenteritis. בעיה זו עלולה להיות מוכרת יותר מאחר שדיאטת אטקינס הופכת יותר ויותר פופולרית.

במאמר מערכת נכתב כי בעוד שדיאטת אטקינס מתגאה בבריאות טובה, דיאטה הכוללת תזונה דלה בפחמימות היא רחוקה מלהיות בריאה, בהתחשב בתופעות הלוואי הנלוות, כולל קטוזיס, עצירות ושלשולים, ריח רע מהפה, כאבי ראש וחולשה כללית.

הכותבים מדגישים כי דיאטות מעלות את עומס החלבונים על הכליה ומשנות את המאזן החומצי בגוף. יתרה מזאת, דיאטה ממושכת בפרטים המצויים בסיכון צריכה להתבסס על פעילות גופנית ושינויים תזונתיים, דוגמאת העלאת צריכת חיטה מלאה, פירות וירקות.

HeartWire , News; Mar 16, 2006

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן