האם טיפול במישלב של ויטמיני B וחומצה פולית במטופלים לאחר אוטם שריר הלב מוריד או… מעלה את הסיכון לאירועים חוזרים ? (NEJM)

במחקר המתפרסם ב-NEJM (בנוסף למחקר המדווח אצלנו – כאן) נבדקה היעילות של הורדת הומוציסטאין באמצעות טיפול בויטמיני B כמניעה שניונית במטופלים אשר עברו אוטם חריף של שריר הלב. ע”פ החוקרים, הטיפול בויטמיני B לא הפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים  חוזרים.

המחקר שנקרא NORVIT (ר”ת של Norwegian Vitamin ) כלל 3,749 מטופלים אשר עברו אוטם חריף של שריר הלב במהלך 7 השנים הקודמות לתחילת המחקר. המטופלים חולקו באופן אקראי בין 4 אסטרטגיות טיפול יומי שכלל :

א.  0.8 מ”ג של חומצה פולית, 0.4 מ”ג של ויטמין B12 ,ו-40 מ”ג של ויטמין B6 .

ב. 0.8 מ”ג חומצה פולית, 0.4 מ”ג ויטמין B12

ג. 40 מ”ג של ויטמין B6

ד. פלציבו

נקודת הקצה המרכזית הייתה שילוב של אירועי אוטם שריר הלב, שבץ, ומוות פתאומי על רקע מחלת לב כלילית.

להלן עיקרי התוצאות שהתקבלו:


  • רמת ההומוציסטאין בקבוצה ב’ פחתה ב-27% אך הטיפול לא השפיע על נקודת הקצה המרכזית. בהשוואה לפלציבו הסיכון היחסי של קבוצה זו היה 1.08, ללא מובהקות סטטיסטית.

  • טיפול בויטמין B6 לא היה קשור לשיפור כלשהו בנקודת הקצה המרכזית (סיכון יחסי של 1.14 , ללא מובהקות)

  • בקבוצה א’ (חומצה פולית+B6 + B12 ) הייתה נטייה ל…עלייה בסיכון לנקודת הקצה המרכזית, עם סיכון יחסי של 1.22 , מובהק סטטיסטי – p=0.05 .

החוקרים מסכמים גם כאן שקיים סיכון לפגיעה במטופלים המשתמשים במישלב של ויטמיני B ושטיפול כזה לכן אינו מומלץ.

בהתייחס למחקר הנוסף שפורסם ב-NEJM , גם שם הגיעו החוקרים למסקנה שהמישלב של חומצה פולית, וויטמינים B6 ו-B12 לא הפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים מרכזיים במטופלים עם מחלות וסקולריות ידועות.

N Engl J Med 2006;354.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן