האם טיפול בחומצה פולית וויטמיני B6 ו-B12 מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים ? (NEJM)

ע”פ פירסום מוקדם ב-NEJM תוספי תזונה של חומצה פולית וויטמין B6 ו-B12 לא הפחיתו את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים רציניים במטופלים עם מחלת כלי דם.

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר HOPE2 (ר”ת של Heart Outcomes Prevention Evaluation ) , מחקר פרוספקטיבי, אקראי, רחב שבחן אם מתן ממושך של חומצה פולית יחד עם B12 ו-B6 מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים במטופלים עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה.

במחקר השתתפו למעלה מ-5,200 מטופלים בגיל מעל 55 אשר חולקו באופן אקראי לטיפול יומי של 2.5 מ”ג חומצה פולית, 50 מ”ג של ויטמין B6 ו-1 מ”ג של B12 , או בפלציבו, למשך תקופה ממוצעת של 5 שנים.

נקודת הקצה המרכזית של המחקר הורכבה משילוב אירועים שכללו מוות על רקע קרדיווסקולרי, אוטם שריר הלב ושבץ. המחקר כלל מטופלים שהיו עם מחלה ווסקולרית ( כלילית, מוחית או פריפרלית), או חולי סוכרת.

המטופלים עברו הערכה מידי 6 חודשים כדי לבחון דבקותם בטיפול. להלן המימצאים העיקריים העולים מהמחקר:


  • נקודת הקצה המרכזית הופיעה ב-519 מטופלים (18.8%) מקבוצת הטיפול הפעילה, וב-547 מטופלים (19.8%) מקבוצת הביקורת: סיכון יחסי של 0.95 , ללא מובהקות סטטיסטית עם p=0.41 .

  • גם כאשר נבחנו בנפרד כל אחד ממרכיבי נקודת הקצה המרכזית, נמצא שלא היה הבדל מובהק בין הקבוצות מבחינת מוות מסיבה קרדיווסקולרית (10% בקבוצה הפעילה מול 10.5% בקבוצת הביקורת, פער שלא היה מובהק סטטיסטית), אוטם שריר הלב (12.4% מול 12.6% בהתאמה, ללא מובהקות).

  • עם זאת פחות מטופלים מהקבוצה הפעילה עברו שבץ , עם יחס סיכון של 0.75 שהיה מובהק סטטיסטית.

  • יותר מטופלים מהקבוצה הפעילה אושפזו בשל תעוקה לא יציבה, עם יחס סיכון של 1.24.

החוקרים מסכמים כי המחקר אינו תומך בגישה הטיפולית של שימוש בחומצה פולית וויטמיני B כמניעה לאירועים קרדיווסקולרים.

גם במחקר נוסף המתפרסם ב-NEJM (שגם מוצג אצלנו) החוקרים סיכמו שטיפול בויטמיני B לא הוריד את הסיכון של אירוע קרדיוסקולרי חוזר לאחר אוטם חריף בשריר הלב.

Published at www.nejm.org March 12, 2006 (10.1056/NEJMoa060900

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן