דיגוקסין מקטין את הסיכון לתמותה בחולי אי ספיקת לב (Eur Heart J)

תוצאות מחקר חדש מעידות כי דיגוקסין (Digoxin) מוריד באופן משמעותי את הסיכון לתמותה ואישפוז בעקבות אי ספיקת לב.

המחקר הראה כי דיגוקסין מקטין את שיעור האישפוזים עקב אי ספיקת לב לא-מפוצה, אך לא השפיע על שיעורי התמותה או האישפוז בחולי אי ספיקת לב עם Ejection Fraction של 45% ומטה.

במחקר השתתפו 5,548 נבדקים, כשליש מהם טופלו בדיגוקסין, היתר טופלו בפלסבו לאחר מעקב של חודש אחד. במהלך 40 חודשי המעקב, 33% מהמשתתפים נפטרו, 31% אושפזו שוב עקב אי ספיקת לב.

בנבדקים עם רמות דיגוקסין בטווח 0.5-0.9 ננוגרם למ”ל, שיעורי התמותה עמדו על 29%, לעומת 33% בקרב מטופלי פלסבו. שיעור האישפוז מסיבה כלשהי עמד על 64% תחת דיגוקסין, לעומת 67% ללא טיפול בדיגוקסין. שיעורי האישפוז עקב אי ספיקת לב עמדו על 23% תחת טיפול בדיגוקסין, לעומת 33% ללא טיפול בתרופה.

מבין הנבדקים עם רמות דיגוקסין של 1 ננוגרם למ”ל ומעלה, 29% ממטופלי דיגוקסין אושפזו, לעומת 33% ממטופלי פלסבו. אולם, בניגוד לדיגוקסין בריכוז נמוך, רמות דיגוקסין של 1 ננוגרם למ”ל ומעלה, לא הביאו לירידה בשיעורי התמותה.

במאמר מערכת נכתב כי מחקר קודם הראה כי דיגוקסין אינו מביא לשיפור בשיעורי התמותה. כנראה שהדגשת המסר מאותו מחקר הביאה לירידה בשימוש בדיגוקסין. רופאים חששו ככל הנראה משילוב תרופות רבות לטיפול באי ספיקת לב, ולכן החליטו לוותר על הטיפול בדיגוקסין.

טיפולים לאי ספיקת לב המשפיעים על שיעורי התותה כוללים מעכבי ACE, חסמי ביתא, ובמקרים מסוימים, Spironolactone. דיגוקסין מביא לשיפורים משמעותיים באיכות החיים (מקטין את שיעורי האישפוזים), אך אינו מביא לשיפור בשיעורי התמותה, ולכן נראה כי יתר השיפורים נזנחו.

Eur Heart J 2006;27:127-129,178-186.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן