Magnesium Sulfate אינו משמש מספיק לטיפול באסטמה חריפה (J Allergy Clin Immunol)

ממחקר חדש עולה כי Magnesium Sulfate יעיל לטיפול באסטמה חריפה חמורה, אך רק מעט חולים מקבלים תרופה זו כחלק מהטיפול.

Magnesium Sulfate הוא זול, בטוח במינון זה, ומשלים את יתר הטיפולים שהוכחו כיעילים לאסטמה חריפה (קורטיקוסטרואידים סיסטמים, ביתא-אגוניסטים בשאיפה ואנטי-כולינרגים).

החוקרים בדקו את שכיחות השימוש ב- Magnesium Sulfate במחלקות דחופות בצפון אמריקה, ורצו לקבוע אם השימוש ב- Magnesium Sulfate נעשה בהתאם לעדויות הנוכחיות לפי חומרת האסטמה והתגובה לטיפול ראשוני.

מבין 9,475 חולי אסטמה חריפה ממחלקות דחופות , רק 240 (2.5%) טופלו ב- Magnesium Sulfate. לחולים שאושפזו היה סיכוי גדול פי 10 לקבל טיפול Magnesium Sulfate, בהשוואה לחולים שלא אושפזו.

עם זאת, בסקר שנערך טענו מרבית הנשאלים (92%), ציינו כי במרבית המחלקות הדחופות יש Magnesium Sulfate והוא משמש לאסטמה חריפה. כמעט שני שליש רשמו כי הם רשמו בעצמם את התרופה בחצי השנה האחרונה.

בניגוד לכך, רק 39% מיחידות טיפול נמרץ דיווחו על שימוש ב-Magnesium Sulfate לאסטמה חריפה.

הפקטורים העיקריים המשפיעים על שימוש ב-Magnesium Sulfate היו חומרת האסטמה והעדר תגובה של החולה לטיפול ראשוני בביתא-אגוניסטים.

מהנתונים של המחלקות הדחופות עולה כי רופאים משתמשים לעיתים נדירות בתרופה בשימוש רוטיני. עם זאת, כאשר הם משתמשים בתרופה, נראה כי יש לה השפעה חיוביות.

מרבית העונים על הסקר (72%) הסכימו או הסכימו מאוד כי Magnesium Sulfate יעיל לטיפול באסטמה חריפה חמורה, אך הם לא הסכימו עם הרעיון לפיו יש לטפל ב-Magnesium Sulfate בכל החולים המגיעים למחלקה דחופה בעקבות אסטמה.

מהתוצאות עולה כי הממצאים מהמחקרים האחרונים היו מוצלחים יחסית לרופאים במחלקות דחופות, הן בארה”ב והן בקנדה. עם זאת, התרופה פחות מקובלת לטיפול ביחידות טיפול נמרץ באותם בתי חולים.

עובדה זו מרמזת כי עדיין לא נעשה שימוש נרחב ב- Magnesium Sulfate בכל החולים עם התקף אסטמה חמור.

המטרה היא להימנע מאינטובציה, ככל הניתן, ועדויות אלו רומזות כי מתן תוך-ורידי של Magnesium Sulfate עשוי לשפר את התוצאות בקבוצת חולים זו. בחולים שאינם מגיבים לביתא-אגוניסטים, הסובלים מחסימה חמורה בדרכי האויר, ו/או חולים עם Status Astmaticus, טיפול ב- Magnesium Sulfate צריך להינתן בעדיפות עליונה.

החוקרים הוסיפו כי Magnesium Sulfate משמש במחלקות דחופות ויחידות טיפול נמרץ למגוון בעיות אחרות, ולכן הוא כבר זמין לשימוש.

J Allergy Clin Immunol 2006;117:53-58.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן