חיוניות של שריר הלב בבדיקת אקו במאמץ לאחר אוטם, מהווה סימן חיובי (Heart)

לפי מחקר חדש, חיוניות של שריר הלב, המתגלה בבדיקת אקוקרדיוגרפיה במאמץ עם דובוטמין (DSE), בשלבים המוקדמים אחרי אוטם חריף בשריר הלב (MI), מהווה גורם מנבא חזק להישרדות.

במחקר השתתפו 212 מטופלים אחרי MI, שהיו במצב יציב. המטופלים עברו בדיקת DSE, 4.8 ימים אחרי האוטם בממוצע.

החוקרים מדווחים, כי 44% מהמטופלים היו עם עדות לחיוניות של שריר הלב בבדיקת ה- DSE ו- 38% מהמטופלים היו עם עדות לאיסכמיה. אחרי 803 ימי מעקב, 13% מהמטופלים נפטרו ו- 8% נוספים עברו MI לא קטלני. גיל וחיוניות של שריר הלב בבדיקת ה- DSE היו גורמים מנבאים עצמאיים לתמותה ול- MI לא קטלני.

בראיון לרויטרס אומר אחד החוקרים, שבדיקת ה- DSE סיפקה מידע נוסף, מעבר לקליניקה ולתפקוד חדר שמאל במנוחה, שעזר בניבוי של מוות ו- MI לא קטלני. בדיקת ה- DSE שבוצעה בימים הראשונים שלאחר ה- MI, איפשרה לזהות את המטופלים עם רקמת שריר לב חיונית, מטופלים עם סיכוי טוב יותר להישרדות.

לפי החוקרים, בדיקת ה- DSE יכולה לעזור בזיהוי של מטופלים שירוויחו מצינתור ומרה-ווסקולריזציה, אלו שנשארה להם מספיק רקמת שריר לב חיונית.

החוקרים מציעים שכל המטופלים היציבים לאחר MI, יעברו בדיקת DSE בכדי לעזור בקביעה של הטיפול הנכון טיפול תרופתי או רה-ווסקולריזציה.

Heart 2006;92:44-48.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן