הרדמה אפידורלית אינה יעילה כטיפול ארוך טווח בכאב שלבקת חוגרת (Lancet)

מחקר חדש מוכיח כי הזרקה אפידורלית בודדת של סטרואידים וחומרי הרדמה מקומיים אינה מספקת הקלה משמעותית בכאב לטווח ארוך בחולי שלבקת חוגרת (Shingles), והינה בעלת השפעה מעטה בלבד על כאב אקוטי.

לדברי החוקרים, הטיפולים לנויראלגיה לאחר הרפס (Postherpatic Neuralgia), הסיבוך השכיח ביותר של Herpes Zoster, הם קשים ולרוב מאכזבים.

החוקרים עקבו אחר 598 חולים עם Herpes Zoster אקוטי, שחולקו באקראי לטיפול אנטי-ויראלי סטנדרטי ומשככי כאבים, בנפרד או ביחד עם זריקה אפידורלית של Methylprednisolone ו-Bupivacaine.

לאחר חודש, 48% מהמטופלים בזריקה אפידורלית דיוחו על כאב בעקבות הרפס, בהשוואה ל-58% מהביקורות (P=0.02). עם זאת, לאחר 3 ו-6 חודשים, ההבדל המשמעותי נעלם ושיעורי הכאב היו דומים בשתי הקבוצותו ועמדו על 22% ו-16% בהתאמה.

לא נרשמו תופעות לוואי חמורות בעקבות הרדמה אפידורלית.

לאור התוצאות המעורפלות לטווח רחוק של זריקה אפידורלית של קורטיקוסטרואידים ו-Bupivacaine, החוקרים מציעים לשקול טיפול זה רק בנבדקים עם כאב אקוטי חמור בעקבות הרפס זוסטר, שאינם מגיבים לטיפול משכך כאבים סטנדרטי.

במאמר מערכת נכתב כי מאחר שבמרבית החולים קיים יותר ממנגנון אחד ל-Postherpatic Neuralgia, שילוב של מספר תכשירים שיכסה מספר מנגנונים אפשריים, יביא להקלה משמעותית יותר בכאב ופחות תופעות לוואי. ממחקר שפורסם לאחרונה עולה כי גישה משולבת כזו עדיפה על ניסיונות עוקבים של ניסיונות מונותרפיים שונים.

Lancet 2006;367:219-224.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן