מחקר חדש מוכיח כי הזרקה אפידורלית בודדת של סטרואידים וחומרי הרדמה מקומיים אינה מספקת הקלה משמעותית בכאב לטווח ארוך בחולי שלבקת חוגרת (Shingles), והינה בעלת השפעה מעטה בלבד על כאב אקוטי.
לדברי החוקרים, הטיפולים לנויראלגיה לאחר הרפס (Postherpatic Neuralgia), הסיבוך השכיח ביותר של Herpes Zoster, הם קשים ולרוב מאכזבים.
החוקרים עקבו אחר 598 חולים עם Herpes Zoster אקוטי, שחולקו באקראי לטיפול אנטי-ויראלי סטנדרטי ומשככי כאבים, בנפרד או ביחד עם זריקה אפידורלית של Methylprednisolone ו-Bupivacaine.
לאחר חודש, 48% מהמטופלים בזריקה אפידורלית דיוחו על כאב בעקבות הרפס, בהשוואה ל-58% מהביקורות (P=0.02). עם זאת, לאחר 3 ו-6 חודשים, ההבדל המשמעותי נעלם ושיעורי הכאב היו דומים בשתי הקבוצותו ועמדו על 22% ו-16% בהתאמה.
לא נרשמו תופעות לוואי חמורות בעקבות הרדמה אפידורלית.
לאור התוצאות המעורפלות לטווח רחוק של זריקה אפידורלית של קורטיקוסטרואידים ו-Bupivacaine, החוקרים מציעים לשקול טיפול זה רק בנבדקים עם כאב אקוטי חמור בעקבות הרפס זוסטר, שאינם מגיבים לטיפול משכך כאבים סטנדרטי.
במאמר מערכת נכתב כי מאחר שבמרבית החולים קיים יותר ממנגנון אחד ל-Postherpatic Neuralgia, שילוב של מספר תכשירים שיכסה מספר מנגנונים אפשריים, יביא להקלה משמעותית יותר בכאב ופחות תופעות לוואי. ממחקר שפורסם לאחרונה עולה כי גישה משולבת כזו עדיפה על ניסיונות עוקבים של ניסיונות מונותרפיים שונים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!