האם יעילות הוספת קלופידוגרל לאספירין בחולים שסבלו מ-ACS ללא הרמת מקטע ST תלוייה בעיתוי ביצוע ה-PCI ? (מתוך Am Heart)

מחקר בראשותו של פרופ’ בזיל לואיס ממרכז רפואי כרמל  המתפרסם במהדורת דצמבר של ה-Am Heart מדווח על כך שללא קשר לעיתוי של ביצוע התערבות מילעורית קורונרית (PCI), השימוש בקלופידוגרל (Plavix) נראה כמוביל לשיפור בתוצאות הקליניות של מטופלים שסבלו מאירוע קורונרי אקוטי (ACS).

“הערך התראופויטי של קלופידוגרל היה עקבי ומשמעותי ללא קשר לעיתוי של ה-PCI ” מסביר ד”ר בזיל לואיס לסוכנות רויטרס, אך מוסיף ש”התועלת הרבה ביותר מושגת במטופלים שעברו את ה-PCI בשלב המוקדם ביותר, עד 48 שעות”. 

אמנם מחקר CURE שהיה מבוקר פלציבו ואשר כלל למעלה מ-12,500 מטופלים שסבלו מ-ACS ללא הרמת מקטע ST מצא כבר ששימוש בקלופידוגרל הוא בעל יתרונות קליניים, ואולם שאלת השפעת היעילות של עיתוי ה-PCI לא נבחנה עדיין.

במחקר הנוכחי, בוצע ניתוח נתונים של 2,658 מטופלים מתוך מחקר ה-CURE אשר חולקו ל-3 קבוצות בהתאם לעיתוי ביצוע ה-PCI . הזמן החציוני בין הרנדומיזציה וביצוע ה-PCI היה יום אחד, 6.8 ימים ו-47.6 יום בהתאמה. הטיפול בקבוצה הפעילה כלל מתן קלופידוגרל 300 מ”ג כמנת העמסה , והמשך טיפול ב-75 מ”ג ליום, בנוסף לאספירין, עד לתקופה של שנה אחת.

לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 9 חודשים, הסיכון היחסי לאירוע קרדיווסקולרי ואוטם שריר הלב בהשוואת לקבוצת הבקרה (אספרין בלבד) היה 0.53 בקבוצת הטיפול המוקדם, 0.72 בקבוצת הטיפול לאחר כשבוע, ו-0.7 לאחר ה-PCI המאוחר.

שיעור האירועים החוזרים הנמוך ביותר, 6.7% בלבד, נמצא בקבוצה שעברה PCI תוך 48 שעות וקיבלה את הטיפול בקלופידורגל. לא נמצא סיכון מוגבר לדימומים בקבוצת ה-PCI המוקדמת.

החוקרים מסכמים כי קלופידורגל חייב להיות משולב בטיפול הראשוני ב-ACS (במידה ואין כמובן התווית נגד) יחד עם ה-PCI כחלק מאסטרטגיית הטיפול המוקדם.

לדיווח במדסקייפ

Am Heart J 2006; 150:1177-1184.

הערת המערכת: ברכות לפרופ’ בזיל לואיס על הפירסום החשוב. זאת גם הזדמנות נוספת אולי לציין שבמסגרת ה-ACCIS האחרון ( שלקט נבחר ממנו מוצג בסיקור כנס האיגוד הקרדיולוגי האחרון), ניתן היה לראות במצגת של ד”ר זגר, כי שיעור המטופלים עם NSTE ACS שטופלו ב-PCI היה 65%, שיעור המטופלים שקיבלו קלופידורגל במהלך האישפוז הגיע ל-73% , ושיעור המטופלים ששוחחרו עם קלופידוגרל היה 67%. ניתן מנתונים אלה להעריך שמרבית המטופלים שעברו PCI גם טופלו בקלופידוגרל, בנוסף לאספירין, כך שמסקנות והמלצות המחקר נראה שמיושמות בהיקף נרחב בפועל בישראל.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן