תיקון מהיר של רמות הסוכר מזיק למטופלים עם סכרת לפני ניתוח קטרקט (Arch Ophthalmol)

לפי מחקר חדש, במטופלים עם רטינופתיה סכרתית לא פרוליפרטיבית בינונית עד קשה, תיקון מהיר של רמות הסוכר לפני ניתוח קטרקט, יכול להגביר את הסיכון להתדרדרות ברטינופתיה ובמקולופתיה אחרי הניתוח, ולכן רצוי להימנע ממנו.

במחקר השתתפו 87 מטופלים עם סכרת מסוג 2, שעברו ניתוח קטרקט מסוג phacoemulsification בעין אחת. החוקרים בדקו את ההשפעה של השליטה הגליקמית לפני הניתוח, על הרטינופתיה והמקולופתיה במטופלים.

עשרים ושבעה מהמטופלים היו עם שליטה גליקמית גרועה ועברו תיקון מהיר של רמת הסוכר לפני הניתוח, 30 מטופלים היו עם שליטה גליקמית גרועה ולא עברו תיקון של רמות הסוכר לפני הניתוח ו- 30 מטופלים היו עם שליטה גליקמית טובה לפני הניתוח. החוקרים השוו את מצב הרטינופתיה והמקולופתיה בעין שנותחה ובעין שלא נותחה, לפני הניתוח ו- 12 חודשים אחריו.

שנה אחרי הטיפול, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעור ההתדרדרות של הרטינופתיה. התדרדרות של הרטינופתיה אחרי הניתוח, נראתה ב- 30% מהמטופלים בקבוצה שעברה תיקון מהיר, ב- 17% מהמטופלים בקבוצה שלא עברה תיקון וב- 13% מהמטופלים בקבוצה שהיו עם שליטה גליקמית טובה טרם הניתוח.

לפי החוקרים, שיעור התדרדרות המקולופתיה היה גבוה יותר באופן מובהק בקבוצת המטופלים שעברו תיקון מהיר לפני הניתוח (33%), בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות.

החוקרים מסכמים, כי בהתחשב בתוצאות המחקר, יש להימנע מתיקון מהיר של רמות הסוכר, במטופלים עם רטינופתיה סכרתית לא פרוליפרטיבית בינונית עד קשה, לפני ניתוח קטרקט.

Arch Ophthalmol 2006;124:38-45.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן