לדפיברילטור מושתל יעילות דומה בנשים ובגברים

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי בנשים שעברו התקף לב מופקת תועלת זהה לזו המתקבלת בגברים בעקבות החדרת implanted cardioverter defibrillators (או ICDs), מתקנים המתוכננים לנטר את קצב הלב ולתת הלם חשמלי בעת הצורך.

ICDs מתוכננים לטפל בהפרעות קצב, הפרעות תפקוד חשמליות הגורמות ללב לאבד את קצב פעולתו הקבוע ומהוות גורם ראשי לתמותה פתאומית בשל גורם לבבי (SCD) בקרב 450,000 אמריקאים בכל שנה. רבים מתבלבלים בין SCD לבין התקף לב, משבר המתרחש כאשר עורק חסום פוגע בשריר הלב. שתי הבעיות מופיעות יחדיו כאשר רקמת צלקת נותרת לאחר שהתקף לב מפריע לתפקוד המערכת החשמלית בלב וגורם להופעת הפרעת קצב.

חסמי ביתא בשילוב עם מעכבי ACE וסטטינים הם טיפול הבחירה באנשים שחוו התקף לב, אך ברבים מהמקרים הם אינם מפחיתים את הסיכון להפרעות קצב. ICDs נכנסו לשימוש מאז שמחקר ה-MADIT II, שנערך בשנת 2002 מצא כי המתקנים יכולים להפחית את התמותה בקרב חולים שחוו התקף לב בשיעור של 31%.

מחקר זה שינה את הקוים המנחים של הטיפול הרפואי ואיפשר ל-100,000 ניצולי התקפי לב לקבל טיפול באמצעות ICD.

אולם, חלק מהמומחים תוהים לגבי יתרונות ה-ICD בקרב נשים, שלא יוצגו כראוי במחקרי העבר וממשיכות לסבול מטיפול בחסר במחלת לב באופן כללי, על-פי ה-American Heart Association. עד כה, מידע מועט בלבד התקבל בנוגע לשימוש ב-ICDs בקרב נשים.

בכדי לבחון את הנושא, ערכו החוקרים אנליזה מחודשת לממצאי מחקר ה-MADIT II והשוו את תוצאות הטיפול באמצעות ICD בנשים לעומת גברים.

האנליזה מעידה כי נשים מצויות בסיכון דומה לזה המופיע בגברים לתמותה מכל גורם שהוא ול-SCD לאחר התקף לב. המחקר מעיד גם כי בשני המינים מופיעה תועלת דומה משימוש ב-ICD, המפחית את הסיכון לתמותה בנשים בשיעור משוער של 43% ובגברים ב-34%.

החוקר הראשי, ד”ר Zareba, מסביר כי מחקרים מעידים שנשים קיבלו רק 9,000 מתוך 46,000 מתקני ה-ICD שהושתלו בשנת 2001. הוא מוסיף כי חלק מהרופאים נושאים בדעה מוקדמת הקובעת כי בנשים שיעור התמותה בשל גורם לבבי נמוך יותר, אך המחקר מספר עדות לכך שתפיסה זו צריכה להשתנות בכדי שנוכל לשפר את מניעת מקרי המוות הפתאומיים בנשים לאחר התקפי לב.

באנליזה החדשה, בחנו החוקרים את הסיכון להתרחשות ארועי לב ואת השפעות ה-ICD בנשים, בהשוואה לגברים שנרשמו ל-MADIT II. עד כה, הצטבר מידע מועט בלבד בנוגע לשימוש ב-ICD בנשים שהתקף הלב שחוו גרם להם לפגיעה חמורה בחדר השמאלי, החדר שהתכווצותו גורמת להזרמת דם מחומצן דרך האאורטה אל כלל הגוף. ערך ה-EF של החדר השמאלי, מדד לקיבולת הפעימה של חדר שמאל, מופחת לעיתים קרובות בשל נזק לדפנות הלב.

כאשר פורסם בשנת 2002, הוביל מחקר ה-MADIT II לשינוי בקוים המנחים שקבעו כי בניצולי התקפי לב שנתקבל בהם ערך EF נמוך מ-30% מומלץ על השתלת ICD למניעה ראשונית של SCD. כ-10%-15% מתוך מיליון ניצולי התקפי הלב המתרחשים בארצות-הברית בכל שנה מתאימים לקריטריוני ה-MADIT II  אלה, דבר ההופך אותם למועמדים להשתלה זו.

192 (16%) מתוך 1,232 החולים שנרשמו למחקר ה-MADIT II היו נשים ו-1,040 (84%) היו גברים. כל החולים חוו לכל הפחות התקף לב אחד לפחות חודש לפני ההרשמה למחקר וערך ה-EF שלהם עמד על ערך נמוך מ-30%. החולים שבהם נמצאו התוויות ICD, שחוו התקף במהלך החודש האחרון או עברו רה-ווסקולריזציה (השתלת סטנט) במהלך 3 החודשים האחרונים נשללו מלהשתתף במחקר.

החולים שהתקבלו חולקו באקראי לקבלת ICD (קבוצה של 742 חולים) או לקבלת טיפול תרופתי קונבנציונאלי (490 חולים), שהורכב ממתן חסמי ביתא, מעכבי ACE וסטטינים ברוב החולים. מידע קליני ודמוגרפי שנאסף כלל מידע אודות מין הנבדקים.

מדד התוצאה הראשוני של המחקר היה תמותה מכל גורם שהוא. מדדי התוצאה המשניים באנליזה זו כללו SCD, בחולים שחולקו לקבלת טיפול קונבנציונאלי ומתן טיפול מתאים בעת פרפור חדרים (VF) בחולים שחולקו לקבלת ICD. ה-VF הינו קטלני לעיתים קרובות בשל הפרעת קצב המאופיינת על-ידי עויתות מהירות של חדרי הלב, הגורמת לאובדן הדופק.

שיעור התמותה המצטבר במהלך שנתיים בקרב חולים שקבילו טיפול קונבנציונאלי עמד על ערכים של 30% בנשים ושל 20% בגברים, אך הערכים הללו לא נמצאו מובהקים סטטיסטית (P = 0.19). ערכי ה-HR, מדד סטטיסטי של ההבדל בשיעור ההשרדות בעת השוואת חולים עם ICDs לחולים ללא ICDs, היו דומים בנשים (0.57; עם 95%CI=0.281.18; ערך P=0.132) ובגברים (0.66; עם 95%CI=0.480.91; ערך P = 0.011), על-פי תוצאות האנליזה החדשה.

ההבדל בין ערכי ה-HR לא נמצא מובהק סטטיסטית (P=0.72), דבר המעיד על יעילות דומה של ICD בגברים ובנשים. בקבוצה שטופלה באמצעות ICD, עמד שיעור התמותה לאורך שנתיים על ערך של 16% בגברים ובנשים וערך הסיכון להתרחשות הפרעת קצב הגורמת סיכון לחיים נמצא דומה גם הוא בגברים ובנשים (28% ו-21%, בהתאמה).

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן