חוקרים בלגיים מדווחים כי רמת ההשכלה ואופן תפיסת התועלת הינם גורמי חיזוי משמעותיים של הכונה להשתתף בתוכנית טיפול עצמי במחלת האסטמה, שאיננה כרוכה בתשלום.

החוקרים מציינים כי תוכניות כאלה מסייעות לחולים ויש לשלבן בטיפול הניתן להם. אולם, הם מסבירים, לעיתים קרובות שיעורי ההשתתפות הינם נמוכים.

בכדי לבחון את הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על ההסכמה להשתתפות בתוכנית, ראיינו החוקרים 107 חולים שאינם מאושפזים לגבי נכונותם להצטרף אליה. בנוסף מילאו הנבדקים שאלונים.

בסך הכל, 59% מהנבדקים אמרו כי בכוונתם להצטרף לתוכנית. לא נמצא כי גורמים קליניים, כמו ערך שיא בנשיפת אויר או מספר האשפוזים בשל מחלת האסטמה, משפיעים על קבלת ההחלטה. אולם, נראה כי החולים שסבלו מסימפטומי אסטמה חריפים יותר במהלך השבועיים שלפני גיוס החולים לתוכנית הביעו נכונות רבה יותר להשתתף. עם זאת, לאחר התאמה, גורם זה לא נמצא מובהק סטטיסטית.

סבירות גבוהה יותר להצטרפות לתוכנית נמצאה בקרב חולים שיכולתם להשתתף לא הוגבלה על-ידי גורמים כמו מחסור בזמן או מגורים באזור מרוחק (ערך OR של 12.5). בנוסף נמצאה חשיבות לאמונה בהפקת תועלת אישית (ערך OR של 7.6) ולהימצאות תחתלחץ חברתי לשיפור מצב האסטמה של החולה (ערך OR של 3.3). רמות השכלה גבוהות יותר היו גם הן גורם משפיע (ערך OR של 2.7).

החוקר הראשי, ד”ר Lemaigre, מסביר בראיון כי יומלץ לרופאים ולמטפלים לעודד את חולי האסטמה להשתתף באמצעות הדגשת יתרונות התוכנית במקום מאפייני המחלה. הוא מסכם כי יש לדון גם בגורמים מעשיים, כמו נגישות לתוכנית והזמן שיש להשקיע בה.

Chest 2005;128:3133-3139.

<!–

–>