ממחקר חדש עולה כי גברים הסובלים מהפרעה בתפקודי זיקפה, מצויים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולרים דוגמאת התקף לב, שבץ ואנגינה.
למעלה מ-10 מליון גברים בארה”ב וכ-100 מליון גברים בעולם, סובלים מהפרעה בתפקודי זיקפה (Erectile Dysfunction ED).
הסיכון ל-ED קשור בגורמים רבים, כולל גיל, עישון, סכרת, מחלות לב, דיכאון ויל”ד. מאחר שמחלה קרדיווסקולרית ו-ED חולקות מנגנוני אטיולוגיה ופתופיזילוגיה דומים (הפרעה לתפקוד אנדותל), ולאור עדויות לפיהן דרגת ED מתאימה לחומרת המחלה הקרדיווסקולרית, הוצע כי ED היא סימפטום סנטינלי בחולים עם מחלות קרדיווסקולריות.
החוקרים עקבו אחר קבוצת גברים שעברו הערכה ל-ED ומחלה קרדיווסקולרית במהלך 7 שנים. המחקר כלל גברים בגיל 55 ומעלה, שחולקו באקראי לטיפול פלסבו (n=9,457).
המשתתפים עברו הערכה כל 3 חודשים למחלה קרדיווסקולרית ו-ED, בין 1994-2003. בניתוח, פקטורים בתחילת המחקר שנלקחו בחשבון כללו גיל, BMI, ל”ד, ליפידים בסרום, סכרת, היסטוריה משפחתית של התקפי לב, גזע, היסטוריית עישון, שימוש נוכחי בתרופות ליל”ד, פעילות גופנית ואיכות חיים.
8,063 מבין 9,457 הגברים שחולקו לפלסבו (85%) לא סבלו ממחלה קרדיווסקולרית בתחילת המחלה. מהם, 3,816 (47%) גברים סבלו מ-ED בתחילת המחקר. מבין 4,247 הגברים ללא ED בתחילת המחקר, 2,420 גברים (57%) דיווחו על אירוע של ED לאחר 5 שנים. לאחר תיקנון, נמצא קשר בין שיעור ההיארעות של ED ובין עליה של 25% בסיכון לאירוע קרדיווסקולרי נלווה, במהלך תקופת המעקב. עבור גברים עם ED שכיח או נדיר, הסיכון המוגבר היה 45%.
ניתוח הגברים בקבוצת הפלסבו במחקר זה הראה קשר משמעותי בין ED שכיח ונדיר ובין מחלה קרדיווסקולרית, כולל אנגינה, MI, שבץ ו-TIA.
למחקר השלכות רבות. בנוכחות טיפול פרמקולוגי יעיל, מספר גדול של גברים פונה לטיפול ב-ED. מעריכים כי כ-600,000 גברים בגילאי 40-69 בארה”ב מפתחים ED כל שנה. מהממצאים עולה כי גברים מבוגרים בקבוצה זו מצויים בסיכון גדול פי 2 למחלה קרדיווסקולרית, בהשוואה לגברים צעירים, ללא ED. לאור העובדה ש-70-89% ממקרי מוות לבבי פתאומי מופיעים בגברים, ובצירוף העובדה שגברים רבים אינם עוברים בדיקות גופניות בקביעות, המחקר מציע כי ההופעה הראשונה של גבר עם ED צריכה להביא לבירור ובדיקות סקר לגורמי סיכון קרדיווסקולרים, ולהתחיל בהתאם לצורך בהתערבויות להגנה על הלב.
החוקרים טוענים כי הממצאים מספקים את העדות הראשונה, למיטב ידיעתם, לקשר חזק בין ED ובין התפתחות אירוע קרדיווסקולרי. לאור הקשר הקיים במשך תקופה של 5 שנים, ולאור השכיחות הגבוהה של אטיולוגיה וסקולוגנית או אתרוגנית, בגברים בגיל זה, תלונות ED כתסמין ראשון צריכות להביא להערכה של גורמי סיכון קרדיווסקולרים והתערבות בהתאם לצורך. אמנם בנוכחות ממצאי ED בחולים אסימפטומטים, אין מקום להערכה לבבית מלאה, אך ייתכן שאותם ממצאים יביאו למעקב צמוד בגברים בסיכון גבוה ויחזקו את הצורך בהתערבות בגורמי סיכון קרדיווסקולרים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!