בחינת הגדרת NIH ל-Bronchopulmonary Dysplasia /סקירה מתוך Pediatrics של ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

ישנן הגדרות שונות ל- Bronchopulmonary Dysplasia (BPD), או Chronic Lung Disease.

עבודה של NIH מיוני האחרון העלתה הגדרה ל-BPD המבוססת על חומרה בילודים שנולדו לפני שבוע 32 להריון.

BPD קל הוגדר כצורך בתמיכת חמצן למשך 28 ימים ומעלה, אך לא מעבר ל-36 שבועות גיל הריון מתוקן (Postmenstrual Age) או שחרור. BPD מתון הוגדר כצורך בתמיכת חמצן למשך 28 ימים ומעלה, יחד עם טיפול בפחות מ-30% חמצן בשבוע 36 גיל הריון מתוקן. BPD חמור הוגדר כצורך בתמיכת חמצן למשך 28 ימים ומעלה, בנוסף ל-30% חמצן ומעלה, ו/או לחץ חיובי בשבוע 36 גיל הריון מתוקן.

מטרת המחקר היתה לקבוע את תוקף ההגדרה החדשה בניבוי המחלה.

במסגרת המחקר אספו נתונים אודות 4,866 ילודים (במשקל לידה של 1000 גרם ומטה, שנולדו לפני שבוע 32 להריון, ושרדו לפחות עד שבוע 36 גיל הריון מתוקן), שנכנסו למאגר בטווח הזמן שבין 1/1/1995 ועד 31/12/1999.

החוקרים התמקדו במקרים סלקטיביים (שימוש בתרופות ריאתיות, אישפוז חוזר מסיבות ריאתיות, טיפול מונע ל-RSV, והפרעות התפתחות נוירולוגיות) והשוו את התוצאות ביילודים שזוהו עם BPD שהוגדר כתמיכת חמצן למשך 28 ימים (קריטריון 28 הימים), וצריכת חמצן לאחר שבוע 36 מוסת אחרונה (קריטריון 36 השבועות), ולפי ההגדרות המקובלות של BPD.

77% מהילודים ענו על קריטריון 28 הימים, 44% ענו על קריטריון 36 השבועות. לפי הגדרת BPD המקובלת, 77% מהילודים סבלו מ-BPD. סה”כ 46% מהילדים ענו על הקריטריונים ל-BPD מתון (30%) או חמור (16%). מבין הילודים שענו על קריטריון 28 הימים, וקריטריון 36 השבועות, והגיעו למעקב בגיל (מתוקן) 18 ו-22 חודשים, 40% קיבלו טיפול בתרופות ריאתיות, 35% אושפזו שנית מסיבה ריאתית.

בניגוד לזאת, עם החמרה בהגדרת BPD, עלתה שכיחות התוצאות והפרעות ההתפתחות הנוירולוגיות, בילודם שהיו במעקב.

לסיכום, ההגדרה המקובלת ל-BPD מזהה ספקטרום סיכון רחב לתופעות ריאתיות והפרעות התפתחות נוירולוגיות, בתקופת ינקות מוקדמת, בצורה מדויקת יותר מהגדרות אחרות.

PEDIATRICS Vol. 116 No. 6 December 2005, pp. 1353-1360


הערות העורך:

BPD מלבד היותו סמן לתחלואה ריאתית, מהווה גם סמן לבעיות התפתחותיות בהמשך. אין זה משנה אם ההגדרה הינה צורך בחמצן בגיל 28 ימים או בגיל הריון מתוקן של 36 שבועות, בשניהם הפרוגנוזה אינה טובה. BPD או CLD הינו עדיין אחד האתגרים העומדים בפני הנאונטולוגים. נראה כי ההגדרה של גיל הריון מתוקן 36 שבועות שנקבעה לאחר העבודה שנעשתה בטורונטו, מחמירה הרבה יותר מאשר ההזדקקות לחמצן בגיל 28 ימים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן