שיעורי התמותה נותרים גבוהים גם בעקבות ניתוח מעקפים דחוף לאחר PCI (מתוך J Am Coll Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי עם הזמן חלה ירידה משמעותית בשכיחות החולים הזקוקים לניתוח מעקפים דחוף (Emergency Coronary Artery Bypass Graft), לאחר Percutaneous Coronary Intervention (PCI), למרות שחולים רבים יותר בסיכון עוברים את הפרוצדורה.

החוקרים העריכו את התוצאות של 23,087 נבדקים שעברו PCI בין 1979-2003. הקבוצה הראשונה כללה 8,905 נבדקים שעברו PCO בין 1979-1994 (לפני עידן הסטנט), הקבוצה השניה כללה 7,605 נבדקים שעברו את הטיפול בין 1995-1999 (עידן הסטנט המוקדם), והקבוצה השלישית כללה 6,577 נבדקים שעברו PCI בין השנים 2000-2003 (עידן הסטנט הנוכחי).

מהתוצאות עולה כי נבדקים בשתי הקבוצות האחרונות היו מבוגרים יותר, בהשוואה לנבדקים בקבוצה הראשונה, עם סיכוי מוגבר לפתח יל”ד, סכרת, BMI גבוה יותר, EF קטן מ-40%, ונגעים קורונרים מסוידים.

למרות המאפיינים הללו, שכיחות ניתוח CABG דחוף, שבוצע שעות לאחר PCI, ירדו מ-2.9% בקבוצה הראשונה ל-0.7% ו-0.3% בקבוצה השניה והשלישית, בהתאמה. עם זאת, שיעורי התמותה בתוך בית החולים לאחר ניתוח CABG דחוף נותרה ללא שינוי, בטווח של 10-14%.

במאמר מערכת כתב ד”ר ביטל מפלורידה, כי למרות שסיבוכים הדורשים CABG לאחר PCI הפכו לפחות נפוצים, אין הצדקה לבצע PCI אלקטיבי או דחוף, ללא תמיכה של ניתוח.

הוא מציע שבמהלך CABG, הקרדיולוג המומחה יהווה מרכיב קריטי בצוות חדר הניתוח, ותפקידו לנהל את הטיפול האנטי-טרומבוליטי, לפקח על ההוצאה המהירה של חלקי מכשירים, ולנהל את השיחה עם משפחת החולה.

J Am Coll Cardiol 2005;46:2004-2011.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן