על-פי תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה, אפיזודות של התקפים היפו-גליקמיים או קומה בילדים צעירים הסובלים מסוכרת מסוג 1 (T1DM) אינם תוצאה של ליקוי קוגנטיבי או התנהגותי נרחב.
החוקרים כותבים כי בקרב ילדים החולים ב-T1DM, העדויות העקביות ביותר ללליקויים קוגנטיביים מופיעים בקרב אלו שבהם הופיעה המחלה בגיל הצעיר ביותר.
הם מוסיפים כי ילדים צעירים החולים ב-T1DM מצויים בסיכון הגדול ביותר לארועים היפו-גליקמיים חמורים, ודבר זה ממקד את הדאגה בהשפעה על התפתחות מערכת העצבים המרכזית וכי קיימות עדויות לכך שההיפוקמפוס רגיש במיוחד להיפו-גליקמיה חמורה ממושכת.
החוקרים השוו 41 ילדים ומתבגרים החולים בסוכרת מסוג 1 שיש להם היסטוריה של התקף או קומה היפו-גליקמיים ל-43 נבדקים סוכרתיים דומים ללא היסטוריה של ארועים היפו-גליקמיים חמורים. בתת-קבוצה של חולים שבהם הופיע התקף ראשון בגיל צעיר, מתחת לגיל 6 שנים, נמצא שיעור מצטבר גבוה יותר של מקרי התקף/קומה היפו-גליקמיים (ממוצע של 2.5) בהשוואה לאלו שבהם הופיע ההתקף הראשון בגיל מאוחר יותר (ממוצע של 1; ערך p = 0.01).
החוקרים ערכו בדיקות מקיפות הבוחנות את יכולות הלמידה והזכרון, כמו גם את התוצאה האינטלקטואלית וההתנהגותית. הם לא מצאו הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות מבחינת היכולות האינטלקטואליות, ומדדי הזכרון וההתנהגות.
מספר האירועים ההיפו-גליקמיים החומרים לא נקשר באופן מובהק סטטיסטית לתוצאה באינדקסי הזכרון, ההתנהגות והאינטלקטואל בנבדקים. בנוסף, לא נמצא הבדל בין תת-הקבוצה בה התרחש התקף ראשון בגיל צעיר לבין הקבוצה שבה לא ידוע על התקפים.
החוקרים מסכמים כי התוצאות מעודדות עבור המטפלים בילדים עם T1DM באמצעות טיפול אינטנסיבי כי התקפים או קומה בגיל צעיר איננה גורמת בהכרח לליקוי קוגנטיבי או התנהגותי.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!