השתלת מתקן ניטור המודינמי משפרת את התוצאות בחולי אי ספיקת לב (מתוך כנס של AHA)

ממחקר חדש שהוצג בכנס של American Heart Association עולה כי השתלת מתקן ניטור המודינמי המודד באופן רציף את הלחץ התוך-לבבי יכול לשפר את התוצאות ב-33% בחולים המדורגים בדרגה 3/4 לפי New York Heart Association (NYHA), בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד. ראוי לציין שהמכשיר עדיין במסגרת ניסויים קלינים ואינו זמין עדיין לשימוש מסחרי בארץ ובעולם.

מתוצאות מעקב של 6 חודשים עולה כי מכשיר ניטור אמבולטורי בנוסף לטיפול האופטימלי היה קשור בירידה של 33% בהחמרת אי ספיקת לב, בהשוואה לטיפול אופטימלי לבדו.

תוצאות המחקר מוכיחות את היתרונות של ניטור המודינמי וגודש באי ספיקת לב בחולים עם מכשיר ניטור מושתל.

החוקרים מציינים כי מכשיר הניטור ההמודינמי מושתל מתחת לעור, בדומה לקוצב-לב, עם ליד רגיש ללחץ המגיע עד למסלול הזרימה ביציאה מחדר ימין. המכשיר מנטר באופן רציף את הלחץ בתוך הלב, טמפרטורת הגוף, פעילות החולה וקצב הלב. המדדים מועברים מביתו של המטופל למשרדו של הרופא בדרך חיבור אינטרנטי מוגן.

המחקר נועד לקבוע אם שיטת טיפול המבוססת על ניטור רציף של הלחץ התוך-לבבי, בחולים עם אי ספיקת כליות המקבלים את הטיפול האופטימלי, יכולה לשפר את שיעורי התחלואה.

במחקר השתתפו 274 נבדקים שקיבלו טיפול סטנדרטי לאי ספיקת לב, כולל טיפול תרופתי סטנדרנטי ומכשירים מתאימים, מדדי שקילה יומיים וגישה קבועה לרופאים, לטיפול סטנדרטי בלבד (קבוצת הביקורת) או לטיפול סטנדרטי בנוסף לניטור המודינמי רציף (קבוצת המטופלים).

ניתוח הנתונים כלל 200 נבדקים (99 ביקורות, 101 מקרים) שהשלימו 6 חודשים מעקב, 85% מהמטופלים סווגו עם NYHA בדרגה 3 בתחילת המחקר.

החוקרים דיווחו על שיפור במדדים הקליניים, שכללו שינויים בדרגת NYHA, אירועים קליניים רציניים ואישפוז, היו גבוהים יותר בקבוצת המטופלים שנוטרו, בהשוואה לקבוצת הביקורות (46% לעומת 35%, בהתאמה).

בנוסף, מספר קטן יותר באופן משמעותי של נבדקים שנוטרו, בהשוואה לקבוצת הביקורת, סבלו המחמרה של אי ספיקת הלב, כפי שנמדדה לפי מדד קליני משולב (34% לעומת 51%, בהתאמה, P=0.035).

בנבדקים בקבוצת המנוטרים נרשמה שכיחות אישפוזים קטנה יותר עקב מצבים הקשורים באי ספיקת לב (27.7%, לעומת 44.4%), ומספר קטן יותר של מקרי מוות (5.9% לעומת 8.1%). החוקרים מציינים כי חלש שיפור בדרגת NYHA ב-46.5% מהנבדקים בקבוצת המנוטרים, בהשוואה ל-38.5% מקבוצת הביקורת, החמרה בדרגה נרשמה ב-3% מהמטופלים וב-5.2% מהביקורות.

הירידה בשיעור המאושפזים בקבוצת המטופלים מעידה כי באמת יש מקום לתקווה בטכנולוגיה זו.

Scientific Sessions: Abstract 3015, Presented Nov. 14, 2005.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן