חשיבות CRP באבחנה, טיפול ופרוגנוזה במקרי NEC /סקירתו של ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה(מתוך Pediatrics)

ממחקר פרוספקטיבי חדש נמצא כי קיימת קורולציה בין רמות C-Reactive Protein (CRP) בסרום ובין Necrotizing Enterocolitis (NEC) בשלבים 2 ו-3. החוקרים משערים כי ביצוע מדידות CRP עוקבות, בשילוב עם צילומי רנטגן בטניים, ישפרו את האבחנה של ילודים עם NEC.

החוקרים ביצעו 3 מדידות של רמות CRP בסרום, כל 12 שעות וכאשר היו אבנורמליות, ביצעו מדידה אחת ליום. כאשר התסמינים הקליניים נותרו וצילומי הרנטגן הבטני היו אבנורמלים, ביצעו צילומים נוספים.

מבין 241 הילודים שהוערכו בעקבות סימנים במערכת העיכול, 11 סבלו מ-Ileus או Benign Pneumatosis Intestinalis עם רמות CRP תקינות, הביטויים במערכת העיכול נעלמו תוך 48 שעות, טיפול אנטיביוטי הופסק תוך פחות מ-48 שעות וההזנה חודשה בשלב מוקדם ללא סיבוכים.

55 ילודים סבלו מ-NEC בשלב 2/3, בכולם נרשמו מדדי CRP אבנורמלים, בלא תלות בתוצאות תרביות הדם. בילודים עם NEC בשלב 2, מדדי CRP שבו לנורמה לאחר 9 ימים בממוצע, פרט למקרים בהם התפתחו סיבוכים דוגמאת התפתחות אבצס.

לסיכום, בילודים עם חשד ל-NEC ורמות CRP תקינות עדיף להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ולחדש את ההזנה בהקדם. ב-NEC בשלב 2 או בשלב 3 יופיע מדדי CRP אבנורמלים. בילודים עם NEC, רמות גבוהות של CRP באופן ממושך לאחר התחלת הטיפול הרפואי, מעידות על סיבוכים נלווים, שעלולים לדרוש התערבות כירורגית.

PEDIATRICS Vol. 116 No. 5 November 2005, pp. 1064-1069

הערות עורך:

עדיין האבחנה של NEC היא קלינית בעיקרה. נראה סביר וטוב שנגלה סמנים נוספים ע”מ להבדיל האם באמת מדובר ב- NEC או שזו אזעקת שווא. יש לזכור כי CRP יעלה בכל מצב של ספסיס ואינו ייחודי ל-NEC. בכלל הרפואה בדיקת ה-CRP החליפה את בדיקת ש”ד ואולי גם אצלנו תיתן לנו סימני אזהרה במקרים גבוליים. אישית הנני מעדיף שיטפלו ביותר בריאים מאשר יפספסו חולים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן