הסיבוכים לאחר לידת ואקום לעומת הסיבוכים לאחר לידת מלקחיים (Obstet Gynecol)

ממחקר חדש עולה כי שיעורי פרע כתפיים (Shoulder Dystocia) גבוהים יותר בלידות ואקום, בהשוואה ללידות מלקחיים, בזמן שנשים שעוברות לידות מלקחיים מצויות בסיכון גבוה יותר לסבול משיסוף בדרגה 3 או 4 (Laceration פצע בעל קצוות לא-סדירים).

מיילדים צריכים להיות מיומנים בשימוש בשני המכשירים ולשקול בזהירות את הסיכונים של כל אחד כאשר בוחרים בשיטת היילוד בכל מצב. החוקרים השוו את התוצאות לאחר הלידה של לידת מלקחיים ולידת ואקום באמצעות נתונים שנאספו מ-4,120 לידות וגינאליות במועד.

שיעור Shoulder Dystocia היה נמוך באופן משמעותי בקרב נשים שעברו לידת מלקחיים (1.5%), לעומת נשים שעברו לידת ואקום (3.5%). לעומת זאת, שיעור Laceration בדרגה 3/4 היה גבוה יותר לאחר לידת מלקחיים (36.9%), בהשוואה ללידת ואקום (26.8%).

שיעור מדדי מבחן Apgar 5 דקות לאחר הלידה היו נמוכים מ-7, שיעורי Cephalohematoma, אישפוז ביחידת טיפול נמרץ ליילודים וצהבת ילודים היו גבוהים יותר בנשים שעברו לידת ואקום, בזמן ששכיחות שיסוף וגינאלי, או בצוואר הרחם ושיתוק עצב הפנים היו גבוהים יותר בנשים שעברו לידת מלקחיים.

הבדלים אלו נשמרו כאשר בדקו נשים עקרות, אך בקרב נשים מרובות-ילדים, רק ההבדל עבור Shoulder Dystocia נשמר.

הנושא החשוב ביותר בקשר למיכשור הוא מיומנות המבצע והנוחות בשניהם. מאחר שאחד מהשניים עשוי להיות אופטימלי בתלות בתנאים קליניים מסוימים, הדבר הטוב ביותר למטופלים יהיה לקבל את הטיפול מצוות מיומן בשני המכשירים.

Obstet Gynecol 2005;106:908-912.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן