Low Molecular Weight Heparin (LMWH) מציע יתרונות פרמקולוגים ופרקטיים על פני Unfractionated Heparin (UFH). עדיין נבדקת הסוגיה באם יתרונות אלו מתורגמים לפתיחה טובה יותר של עורקים לאחר אוטם ושיעור תופעות לוואי נמוך יותר בחולים עם ST-Elevation Myocardial Infarction (STEMI) המקבלים טיפול פיברינוליטי.
במסגרת המחקר השוו החוקרים תוצאות בדיקות אנגיוגרפיה ותוצאות קליניות בנבדקים שטופלו ב-LMWH (n=1429) לעומת UFH (n=1431). במחקר השתתפו נבדקים עם STEMI בגילאי 18-75 שקיבלו טיפול פיברינוליטי. לאחר תיקנון נרחב למאפיינים בתחילת המחקר, התערבויות טיפוליות ותכונות ייחודיות, טיפול ב-LMWH נמצא קשור באופן משמעותי לשיעור נמוך של חסימת עורקים בעקבות אוטם או תמותה או אוטם שריר הלב לפני אנגיוגרפיה (13.5% לעומת 22.5%, OR מתוקנן עמד על 0.76, P=0.027). טיפול ב-LMWH היה קשור גם בשיעור נמוך יותר באופן משמעותי של תמותה קרדיווסקולרית או אוטם חוזר של שריר הלב במהלך 30 יום (6.9% לעומת 11.5%, OR מתוקנן עמד על 0.68, P=0.03). שיעור דימומים רציניים במהלך 30 ימים (1.6% לעומת 2.2%, P=0.027) ודימום תוך-גולגולתי (0.6% לעומת 0.8%, P=0.37) היו דומים בקרב מטופלי LMWH ומטופלי UFH. נבדקים שקיבלו Clopidogrel ו-LMWH, בנוסף לטיפול פיברינוליטי ואספירין, נמצאו בסיכון גבוה לחסימת עורקים בעקבות אוטם (90.9%) ובעיקר שיעורים נמוכים של תמותה קרדיווסקולרית (3.2%), אוטם חוזר של שריר הלב (3%) ודימום רציני (1.8%).
לסיכום, בנבדקים עם STEMI המקבלים טיפול פיברינוליטי, LMWH עם טיפולים סטנדרטים אחרים, כולל Clopidogrel ואספירין, קשור בתוצאות טובות יותר בבדיקת אנגיוגרפיה ושיעורים נמוכים יותר של תופעות קרדיווסקולריות חמורות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!