עמדת האיגוד הקרדיולוגי בנושא CT של הלב

אוקטובר 2005

לאור פרסומים מטעים שהופיעו לאחרונה  בכלי התקשורת השונים, ובעקבות ישיבת וועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בעניין בהשתתפות נציגינו, ברצוננו להבהיר את עמדת האיגוד הקרדיולוגי בנושא :



  • האיגוד הקרדיולוגי רואה בבדיקת ה CTA  הקורונרי מכשיר חשוב עם פוטנציאל גדול באבחנת מחלה כלילית , ומעודד (גם כספית) השתלמות של קרדיולוגים בנושא זה במרכזים מובילים בחו”ל.


  • עם זאת, מיעוט הנתונים בספרות על הרגישות והסגוליות של הבדיקה כיום מחייבת זהירות ודורשת מחקרים נרחבים יותר בטרם ייקבעו המלצות ברורות.


  • העובדה שאיגודי הקרדיולוגיה הגדולים בעולם טרם פרסמו קווים מנחים לשימוש בבדיקה זו אומרת דרשני , ומחייבת גם אותנו להמתין לקבלת מידע נוסף בטרם נגבש המלצות מחייבות לשימוש בשיטה זו. הנתונים  המצוטטים על ידי איגוד הרדיולוגים בעניין דיוק הבדיקה מבוססים על מספרי חולים קטנים מאוד ומוטלים בעינינו בספק.


  • שימוש  לא מושכל בטכנולוגיה זו עלול להביא לטעויות חמורות , כולל אבחון יתר של מחלה כלילית מה שעלול לגרום  עלייה ולא ירידה בכמות הצנתורים.


  • פרסום והפנייה עצמית של חולים לביצוע הבדיקה בבחינת “עשה CT ותהיה רגוע”  פסולה בשלב זה לחלוטין נוכח העובדה שמדובר בבדיקה שיש בה שימוש בקרינה ובחומר ניגוד בכמויות לא מבוטלות, ושתוצאותיה עדיין לא די מבוססות.


  • סוגיית ההכשרה המחייבת את מי שעוסק ב CT של הלב לא נקבעה עדיין בארץ, אך עמדת האיגודים האמריקאיים בנושא פורסמה לאחרונה וקובעת שיוכל לעסוק בכך כל מי שעבר הכשרה מספקת (אורך התקופה מופיע שם) בין אם הוא קרדיולוג רדיולוג או מומחה ברפואה גרעינית.  הנסיון של איגוד הרדיולוגים לנכס לעצמו את השימוש בטכנולוגיה איננו מוצדק ולא יעמוד במבחן.


  • הטענה שהופיעה לאחרונה בעיתון “ידיעות אחרונות” כאילו התערבותו של העיתונאי שחר גינוסר היא שגרמה למשרד הבריאות להכניס את בדיקת ה CTA לסל הבריאות אינה נכונה. הודעת נציג המשרד בוועדת הבריאות של הכנסת היתה שכל בדיקת CT באשר היא כלולה בסל הבריאות ובכלל זה גם CT קורונרי אם יש לו הצדקה. אף קופת חולים לא תאשר בדיקה זו כבדיקת סקר. לא חל אם כן שום שינוי לאחרונה בסטטוס של הבדיקה מבחינת סל הבריאות.


  • מצ”ב לעיונכם מסמך הסכמה שנחתם בין האיגוד הקרדיולוגי לאיגוד הרדיולוגים, ששותפים לו גם ההסתדרות הרפואית וגם משרד הבריאות. מסמך זה הוצג בפני וועדת הרווחה והבריאות של הכנסת ואושר על ידה  והוא המסמך המחייב בשלב זה בארץ.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן