גם כיום ניתנים מרשמים מיותרים של אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים חריפים בדרכי הנשימה בילדים (JAMA)

למרות התערבויות חינוכיות שהדגישו את השימוש הנכון באנטיביוטיקה, משני מחקרים עולה כי רופאים ממשיכים לתת מרשמים לתרופות אלו כנגד Acute Respiratory Tract Infection, עבורם לא קיימת אינדיקציה לכך. עם זאת, השימוש השיגרתי ב-Clinical Decision Support System (CDSS) משפר מעט את ההתנהגות הקשורה במתן מרשמים.

במחקר הראשון העריכו החוקרים את הנתונים אודות 4,158 נבדקים בגילאי 3-17 שנבדקו בין השנים 1995-2003 בעקבות כאב גרון. מרשם אנטיביוטיקה לחולים אלו ירד עם הזמן מ-66% מהביקורים בשנת 1995 ל-44% ב-2002, אך לאחר מכן עלה ל-54% ב-2003.

האנטיביוטיקות המומלצות Penicillin, Amoxicillin, Erythromycin ו-Cephalosporins מדור ראשון נרשמו בתדירות נמוכה יותר עם הזמן (מ-49% ב-1995 ל-38% ב-2003. P=0.002). עם זאת, מרשמים לאנטיביוטיקות לא-מומלצות, דוגמאת מגוון Macrolide ו-Cephalosporins אחרים, נותרו קבועים (18% ב-1995, 16% ב-2003. P=0.82).

יתרה מזאת, בדיקות ל-Group A Beta-Hemolytic Streptococci (GABHS) לא היו בשימוש מספיק, ושיעור הילדים שקיבלו אנטיביוטיקה עדיין עלה על השכיחות הצפויה המקסימלית של GABHS בקרב ילדים עם גרון כואב.

במאמר השני החוקרים מדדו את הערך הנוסף של CDSS לבדו שנועד לסייע בקבלת האבחנה והטיפול ב-Acute Respiratory Tract Infection. במחקר נכללו 334 רופאים ממסגרת טיפול ראשוני ו-12 רופאים מישובים חקלאיים ביוטה ואיידהו.

6 קהילות קיבלו טיפול קהילתי בלבד, במטרה לחנך את המשתמשים כי אין לטפל בזיהומים ויראלים באמצעות אנטיביוטיקה. 6 הקהילות האחרות קיבלו טיפול קהילתי וכן CDSS הוצג לכל רופא. 6 קהילות נוספות שימשו כביקורות.

החוקרים השוו בין מתן המרשמים בהשוואה למצב לפני ההתערבות (ינואר 2001 – דצמבר 2001) ולאחר מכן (ינואר 2002 ספטמבר 2003). נתונים מבתי מרקחת קמעונאים הראו כי מרשמי אנטיביוטיקה ירדו ב-10% מתחילת המחקר בקהילות עם CDSS, במהלך השנה השנייה להתערבות, עלה ב-1% בקהילות בהן היתה התערבות ועלה ב-6% בקהילות ששימשו כביקורת.

החוקרים מצאו כי הירידה הכי גדולה בשימוש אנטי-מיקרוביאלי תועדה בקרב רופאים שהשתמשו בכלי CDSS.

ספציפית עבור Macrolide , שיעור המרשמים ירד ב-12% במהלך תקופת ההתערבות הראשוני וב-28% במהלך השנה השניה בקהילות CDSS, אך נותר יציב ביתר הקהילות. השימוש ב-CDSS היה קשור גם בירידה משמעותית במרשם אנטיביוטיקות לביקורים בהם אנטיביוטיקה מעולם לא נחשבה אינדיקציה. דוגמאת Acute Bronchitis והתקררויות.

כאשר מסתכלים על מכלול התוצאות, עולה בבירור כי האסטרטגיה של שימוש חוזר באלגוריתם לאבחון ולטיפול בכדי להנחיל הרגלי מרשם חדשים, הוא מרכיב משמעותי בהתערבות בפרקטיקה.

במאמר מערכת, ד”ר וובר מ-CDC, מציין כי הירידה בפיתוח תרופות חדשות והעליה בתנגודת למספר קבוצות תרופות בקרב זיהומים שונים, דורשים התערבות אפקטיבית בכדי למזער את העליה הבלתי-נמנעת בתחלואה ובתמותה.

JAMA 2005;294:2305-2322

JAMA 2005;294: 2354-2356.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

יעילות קורטיקוסטרואידים במתן פומי לצפצופים חריפים בגיל טרום בית ספר (The Lancet Respiratory Medicine)

יעילות קורטיקוסטרואידים במתן פומי לצפצופים חריפים בגיל טרום בית ספר (The Lancet Respiratory Medicine)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: קורטיקוסטרואידים במתן פומי יעילים בטיפול בצפצופים חריפים הקשורים לְאסתמה (בדרך כלל נצפים בילדים בני 6 ומעלה), אך אין להם השפעה בטיפול בצפצופים חריפים הקשורים לברונכיוליטיס (בדרך כלל נצפים בילדים מתחת לגיל 12 חודשים). כך עולה מסקירה שיטתית וממטה אנליזה חדשה שפורסמה ב- The Lancet Respiratory Medicine.

מעקב עד גיל ההתבגרות לאחר חשיפה מוקדמת לבוטנים למניעת אלרגיה (New England Journal of Medicine Evidence)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4, תחום פדיאטרי: צריכת בוטנים, החל מינקות ועד גיל 5 שנים, הובילה לסבילות מתמשכת לבוטנים עד גיל ההתבגרות בלא קשר לצריכת בוטנים לאחר מכן. דבר המוכיח שאפשר להגיע למניעה ולסבילות ארוכת טווח באלרגיה למזון. כך עולה מניסוי אקראי חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine Evidence.

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הקשור למזון (JAMA, CME)

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הקשור למזון (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/03/2024

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הן אתגר בריאותי משמעותי, המשפיע על אנשים בכל הגילים. סקירה זו מתעמקת בפתופיזיולוגיה, באפידמיולוגיה, באלרגנים נפוצים, בהיסטוריה טבעית, בהתייצגות קלינית, באבחון, במניעה ובטיפול באלרגיות למזון בתיווך נוגדני IgE, עם דגש מיוחד על תסמונת אלפא-גל. הבנת המורכבות של מצבים אלה חיונית בעבור רופאים, מטופלים ובני משפחותיהם כדי להבטיח טיפול נכון ומניעה של תגובות אלרגיות חמורות.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן