אוקטובר 2005
לאור פרסומים מטעים שהופיעו לאחרונה בכלי התקשורת השונים, ובעקבות ישיבת וועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בעניין בהשתתפות נציגינו, ברצוננו להבהיר את עמדת האיגוד הקרדיולוגי בנושא :
האיגוד הקרדיולוגי רואה בבדיקת ה CTA הקורונרי מכשיר חשוב עם פוטנציאל גדול באבחנת מחלה כלילית , ומעודד (גם כספית) השתלמות של קרדיולוגים בנושא זה במרכזים מובילים בחו”ל.
עם זאת, מיעוט הנתונים בספרות על הרגישות והסגוליות של הבדיקה כיום מחייבת זהירות ודורשת מחקרים נרחבים יותר בטרם ייקבעו המלצות ברורות.
העובדה שאיגודי הקרדיולוגיה הגדולים בעולם טרם פרסמו קווים מנחים לשימוש בבדיקה זו אומרת דרשני , ומחייבת גם אותנו להמתין לקבלת מידע נוסף בטרם נגבש המלצות מחייבות לשימוש בשיטה זו. הנתונים המצוטטים על ידי איגוד הרדיולוגים בעניין דיוק הבדיקה מבוססים על מספרי חולים קטנים מאוד ומוטלים בעינינו בספק.
שימוש לא מושכל בטכנולוגיה זו עלול להביא לטעויות חמורות , כולל אבחון יתר של מחלה כלילית מה שעלול לגרום עלייה ולא ירידה בכמות הצנתורים.
פרסום והפנייה עצמית של חולים לביצוע הבדיקה בבחינת “עשה CT ותהיה רגוע” פסולה בשלב זה לחלוטין נוכח העובדה שמדובר בבדיקה שיש בה שימוש בקרינה ובחומר ניגוד בכמויות לא מבוטלות, ושתוצאותיה עדיין לא די מבוססות.
סוגיית ההכשרה המחייבת את מי שעוסק ב CT של הלב לא נקבעה עדיין בארץ, אך עמדת האיגודים האמריקאיים בנושא פורסמה לאחרונה וקובעת שיוכל לעסוק בכך כל מי שעבר הכשרה מספקת (אורך התקופה מופיע שם) בין אם הוא קרדיולוג רדיולוג או מומחה ברפואה גרעינית. הנסיון של איגוד הרדיולוגים לנכס לעצמו את השימוש בטכנולוגיה איננו מוצדק ולא יעמוד במבחן.
הטענה שהופיעה לאחרונה בעיתון “ידיעות אחרונות” כאילו התערבותו של העיתונאי שחר גינוסר היא שגרמה למשרד הבריאות להכניס את בדיקת ה CTA לסל הבריאות אינה נכונה. הודעת נציג המשרד בוועדת הבריאות של הכנסת היתה שכל בדיקת CT באשר היא כלולה בסל הבריאות ובכלל זה גם CT קורונרי אם יש לו הצדקה. אף קופת חולים לא תאשר בדיקה זו כבדיקת סקר. לא חל אם כן שום שינוי לאחרונה בסטטוס של הבדיקה מבחינת סל הבריאות.
מצ”ב לעיונכם מסמך הסכמה שנחתם בין האיגוד הקרדיולוגי לאיגוד הרדיולוגים, ששותפים לו גם ההסתדרות הרפואית וגם משרד הבריאות. מסמך זה הוצג בפני וועדת הרווחה והבריאות של הכנסת ואושר על ידה והוא המסמך המחייב בשלב זה בארץ.
- קטגוריות: חדשות
מאמרים
המתת חסד במיטבה; סיפורו של מיכאל פודולסקי
אין תגובות06/11/2025מאת ד”ר יוסף בן משה זהר, חוקר ומרצה למשפט פלילי, החוג לקרימינולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי
האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?
מקור: Journal of Clinical Medicine
אין תגובות14/09/2025אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה
מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים
מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
אין תגובות05/09/2025ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)
הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה
מקור: Stroke
אין תגובות05/09/2025התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה
תוצאות התערבות ידידותית לגיל בחדר מיון: הערכה, אבחון והשפעות על אשפוז
מקור: Ann Emerg Med
אין תגובות04/09/2025המאמר בוחן את יעילות הערכה גריאטרית מותאמת (mCGA) בחדר מיון, והשפעתה על שיעור אשפוזים, זמן שהות וביקורים חוזרים
טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE
מקור: Stroke
אין תגובות02/09/2025המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות
אירועים קרובים:
תגובות אחרונות
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!