חוקרים ארגנטינאים מעריכים שהמשבר הכלכלי בארגנטינה בין השנים 1999 ל-2002 “תרם” לכ-20,000 מקרי תמותה נוספים על רקע קרדיאלי, בעיקר בגלל ההשפעה הפסיכולוגית של המשבר מצד אחד, והתמוטטות מערכת הבריאות מאידך. המחקר הוצג בכנס האיגוד הקרדיולוגי הארגנטינאי ה-32 שהתקיים החודש
ע”פ החוקר הראשי, ד”ר אנריקה גורניפקל מבואנוס איירס, זהו המחקר הראשון בעולם שמצא קשר בין שכיחות של סינדרום כלילי אקוטי (ACS ) עם משבר חברתי. עד כה נעשו מחקרים שבדקו קשר בין אסונות טבע, מלחמות והתקפות טרור על ACS .
כזכור, בין סוף 2001 לתחילת 2002 חוותה ארגנטינה את המשבר הכלכלי-חברתי הקשה ביותר בתולדותיה: תוך שבוע התחלפו 5 נשיאים, ושער הפסו לדולר הרקיע שחקים בלווי של אינפלציה עצומה ואבטלה.
התחושה, כך אמר גורפינקל בכנס, הייתה שיש יותר מקרים של תמותה קרדיאלית, אך כעת יש לנו גם את הנתונים עצמם. על בסיס ביצוע של תחזית סטטיסטית נמצא שחל גידול מעל הצפי הנורמלי של כ-20,000 מקרי תמותה “עודפים” בתקופת המשבר שנמשך 3 שנים.
החוקרים הישוו מידע מתוך מעקב אחר 2,246 מטופלים שאושפזו על רקע ACS במהלך תקופת המשבר, ו-974 מטופלים שסבלו ממצב דומה בתקופה שלאחר המשבר, 2003-4. בהשוואה בין 2 התקופות נמצא ששיעור התקפי הלב ואירועי אי ספיקת לב היו גבוהים יותר בתקופת המשבר (6.9% מהמטופלים לעומת 2.9% ו-16% לעומת 11% בהתאמה, עם מובהקות סטטיסטית). במקביל, הזמן עד לביצוע פתיחת בלון היה גבוה יותר משמעותית בתקופת המשבר – 190 דקות בהשוואה ל-27 דקות.
החוקרים מעריכים שהתחושה הקשה של האנשים גרמה להם שלא לבקש עזרה רפואית כאשר חוו ACS . החוקרים מצאו ששיעור התמותה בתוך בית החולים עלה ב-20% בתקופת המשבר בהשוואה לתקופה שלאחריו. בגלל המשבר הכספי נראה שגם הייתה נטייה לבצע פעולות זולות יותר כמו ניתוחי מעקפים ושימוש בתרופות. לעומת זאת, השימוש בתרופות כמו חוסמי ACE וסטטינים היה קטן יותר.
הערת המערכת: נראה שהמחקר הזה צריך לחזק את הקשרים ושיתוף הפעולה בין משרד האוצר למשרד הבריאות…
<!–
–>
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!