האם הצבת סטנט דחופה יעילה כנגד חסימה סימפטומטית של Internal Carotid Artery? (מתוך Stroke)

ממחקר חדש עולה כי הצבת סטנט דחופה ב-Internal Carotid Artery (ICA) יעילה במקרים של חסימה סימפטומטית.

שבץ איסכמי אקוטי בעקבות חסימה חוץ-גולגולתית של ICA מלווה לעיתים קרובות במוגבלות קשה או תמותה. במקרים מסוימים ביצעו רה-וסקולריזציה עם הצבת סטנט בעורק הקרוטידי

(Carotid Artery Stenting), אך עם זאת לא יודעים את בטיחות, קצב התיעול מחדש

(recanalization)  והתוצאות הקליניות של הפרוצדורה.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 25 נבדקים עם חסימה של ICA, במהלך תקופה של 38 חודשים, שעברו אנגיוגרפיה צרברלית, מתוך כוונה לבצע רה-וסקולריזציה. הגיל ממוצע של המשתתפים היה 62 עם חציון מדד National Institute of Health Stroke Scale (NIHSS) של 14. 15 מהמשתתפים הגיעו במהלך 6 השעות הראשונות מתחילת התסמינים (קבוצה 1), יתר 10 המשתתפים סבלו מאי-יציבות נוירולוגית תת-חריפה בשל חסימת ICA (קבוצה 2).

23 מבין 25 הנבדקים (92%) עברו רה-וסקולריזציה מוצלחת באמצעות Carotid Artery Stenting. הנבדקים בקבוצה 1 היו צעירים יותר עם סיכוי גדול יותר לחסימה מחזורית ומדד NIHSS גבוה יותר. עם זאת, לנבדקים בקבוצה 2 היה סיכוי גבוה יותר לשיפור קליני מוקדם, שהוגדר כירידה של לפחות 4 נקודות במדד NIHSS ומדד Rankin מעודכן של 2 או פחות, ביום 30 של תקופת המעקב.

תופעות הלוואי היו חסרי חשיבות קלינית – דימום אסימפטומטי בנבדק אחד ודיסקציה ללא הגבלת זרימה באחר. 8 מהנבדקים שטופלו ב-t-PA סיטסמי וסטנט ICA אקוטי, לא סבלו מסיבוכים רציניים.

נראה שטיפול אנדווסקולרי במקרה של חסימת ICA אקוטית מלווה בקצב תיעול מחדש גבוה והוא יחסית בטוח בחולים אלו. דרושים מחקרים נוספים בכדי לקבוע לאילו חולים הסיכויים הטובים ביותר להרוויח מן הטיפול.

מגבלות המחקר כללו בין היתר, מדגם רטרוספקיבי, העדר קבוצת ביקורת או קבוצת טיפול אלטרנטיבית והטיית בחירה פנימית של חולים שנבחרו לעבור רה-וסקולריזציה.

לסיכום, התערבות אנדווסקולרית הולכת ותופסת חלק חשוב בכל הקשור לטיפול בשבץ בעקבות חסימה תוך-גולגולתית. ייתכן שיש לשקול התערבות זו בחולים מסוימים עם חסימת ICA אקוטית ותסמיני הידרדרות נוירולוגית. תוצאות המחקר מראות כי הצבת סטנט או ביצוע אנגיוגרפיה במקרים של חסימה אקוטית של ICA היא אפשרית, בטוחה ועשויה להביא לשיפור נוירולוגי מוקדם.

Stroke. Published online Oct. 13, 2005

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן