טיפול נוגד-חרדה מוריד לחץ-דם במקרים של Hypertensive Crisis (מתוך Am J Hypertens)

ממחקר חדש שנערך בישראל עולה כי טיפול נוגד-חרדה מוריד את לחץ הדם באופן משמעותי בחולים עם משבר יל”ד חריף (Acute Hypertensive Crisis), ללא פגיעה באיבר מסוים ויש לשקול זאת כצעד ראשון בטיפול.

לדברי ד”ר גרוסמן, מהמרכז הרפואי ע”ש שיבא, חולים רבים עם לחץ-דם מאוזן עשויים להופיע עם עליה חדה בלחץ הדם, המלווה לעיתים בכאבי ראש ותלונות לא-ספציפיות אחרות. במקרים רבים, משברים אלו נובעים מהתקפי חרדה או פאניקה.

החוקרים ערכו מחקר במטרה להשוות בין יעילות ובטיחות הטיפול ב-Diazepam ובין הטיפול הנפוץ של Captopril מתחת ללשון. במסגרת המחקר עקבו אחר 36 מבוגרים שהגיעו לחדר המיון עם לחץ דם גבוה מ-190/100, וללא עדויות לפגיעה אקוטית באחד האיברים. האחיות והרופאים לא היו מודעים לטיפול שניתן לכל מטופל.

המטופלים חולקו באקראי לשתי קבוצות, קבוצה אחת מנתה 19 נבדקים שטופלו ב-5 מ”ג Diazepam דרך הפה. הקבוצה השניה, שמנתה 17 נבדקים, טופלה ב-Captopril, הניתן מתחת ללשון. החוקרים עקבו אחר לחץ הדם וקצב הלב כל שעה, במשך 3 שעות.

לדברי החוקרים, שני הטיפולים הביאו לירידה משמעותית ודומה בלחץ הדם (P<0.01 בהשוואה ללחץ הדם לפני הטיפול). בקבוצת מטופלי Diazepam נרשמה ירידה בלחץ הדם מ-213/105 ל-170/88 מ”מ כספית. בקבוצת מטופלי Captopril נרשמה ירידה מ-208/107 ל-181/95 מ”מ כספית.

ד”ר גרוסמן טוען שהמסקנה ממתוצאות המחקר היא שטיפול נוגד-חרדה יעיל בהורדת לחץ הדם במרבית המטופלים המאושפזים בעקבות עליה חדה בלחץ הדם. לדבריו, ייתכן שמשתלם לנסות את הטיפול בבית. רק כאשר הטיפול הזה לא יעזור, יפנו החולים לעזרה רפואית.

תוצאות המחקר מצדיקות ביצוע מחקר נרחב יותר במטרה להוכיח את היתרונות של תרופות נוגדות חרדה כנגד משברי יל”ד, ללא פגיעה אורגנית.

Am J Hypertens 2005;18:1174-1177

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן