אוויר לנשימה – התייחסות המחברים לתגובה למחקר על פיזיותרפיה נשימתית בחדר ההתאוששות/מאת דינה סילנר ודר’ מיכל רסין

המאמר “אויר לנשימה” שתיאר מחקר על פיזיותרפיה נשימתית במחלקת ההתאוששות פורסם באתרנו ב-19/5/05. (להלן הקישור למאמר).

בעקבות פרסום זה הגיעה תגובה למערכת, נזעמת וסוערת למדי,  שנשלחה אלינו ע”י ריקי בראון בשם העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל, אשר תקפה את עצם קיום המחקר ע”י אחיות ואת העדר הנוכחות של ענף הפיזיותרפיה במחקר ובמאמר. (להלן קישור לתגובה).

מחברי המאמר המקורי ביקשו להגיב ולהתייחס לתגובה שנשלחה ופורסמה אצלנו, ואנו מביאים אותה כאן ככתבה ולשונה, תוך הצטרפות לתקווה ששתי הדיספילינות החשובות של פיזיותרפיה וסיעוד ימצאו את הדרך לשתף פעולה באופן מלא, בעיקר בתחום כל כך חשוב וחיוני של טיפול בחולים במחלקת ההתאוששות.

                                                                                                           16/10/2005

שלום רב,

הנדון: תגובה לביקורת על המאמר שפורסם בe-med בנושא “אויר לנשימה”-בדיקת השפעת הפיזיותרפיה הנשימתית על מצבם של חולים במחלקת התאוששות (המאמר פורסם באתר בתאריך 05519)

1) פיזיותרפיה נשימתית נלמדת במסגרת תחום הנשימה בתוכנית לימודיהן של האחיות האקדמאיות. האחיות לומדות לערוך אומדן נשימתי ובכלל זה גם לבצע פיזיותרפיה נשימתית. רמת הלימוד בנושא זה היא לא מעמיקה כמו אצל פיזיותרפיסטיות, אבל הן לומדות לבצע תחום זה בהכוונתה של הפיזיותרפיסטית, וכך הן אכן עושות. על אחת כמה וכמה כשמדובר על אחיות מומחיות בתחום הטיפול נמרץ הנשימתי, דוגמת אלו שעובדות במחלקת התאוששות שעברו קורס על בסיסי בטיפול נמרץ שם למדו ותרגלו את הנושא, ולכן רמת כישוריהן בתחום גבוהה עוד יותר.

2) אני מפנה אתכם לנוהל הארצי של משרד הבריאות על עשייה סיעודית- טיפול בחולה המונשם, עמוד מספר 6 סעיף 8.2.3, בו מצויין כי חלק מפעולות האחות לשיפור איורור ומניעת סיבוכים כוללות פיזיותרפיה נשימתית. מכאן שמדובר בפעילות שמבוצעת על פי נוהל מזה שנים רבות, והיא חלק מהרוטינה והשיגרה המחלקתית המבוצעת על ידי אחיות. לכן לא מדובר באיזשהו טיפול חדש שלא בוצע עד כה, וכל שכן שלא על חריגה מסמכות.

3) הפיזיותרפיסטיות לא נמצאות בכל שעות היממה בבית החולים, וגם כשהן נמצאות הן לא תמיד פנויות להגיע לכל החולים. לכן במצבים לא מורכבים מבצעות גם האחיות פיזיותרפיה נשימתית. האפשרות האחרת היא שהחולה יפתח סיבוכים, שאותם נועדה הפיזיותרפיה הנשימתית למנוע. לכל מחלקה יש פיזיותרפיסטית שמדריכה את האחיות בתחום, ובידיעתה מבוצעת הפיזיותרפיה הנשימתית על ידי אחיות. ראוי לציין שגם משפחות של חולים כרוניים מקבלות הדרכה לביצוע של פיזיותרפיה נשימתית בבית החולה.

4) באשר לטיעון המרכזי העולה מהמכתב, שראוי כי פיזיותרפיסטים יחקרו תחום זה – אין ביננו מחלוקת.

עם זאת, נשאלת השאלה מדוע הם לא עשו זאת עד כה? הרי אף אחד לא מנע מבעדם. יתר על כן, ברצוני לציין עובדה מהותית, והיא שפיזיותרפיסטית שעובדת במחלקת התאוששות, בידיעתה ובאישורה של מנהלת הפיזיותרפיה בבית החולים גב’ צרפתי הוזמנה להיות חברה בצוות המחקר. אבל בדיעבד מסתבר שהרצון שלנו לשתף פיזיותרפיסטים במחקר, כשאנו מעוניינים שהם יהיו אלו שיובילו את המחקר בתחומם, היה גדול בהרבה מרצונם להשתתף וליטול בו חלק. נציגתם הוזמנה לשמונה פגישות מחקר והגיעה רק ל- 2 מפגשים. כמקובל בכל צוות מחקר, התבקשה הפיזיותרפיסטית להשתתף בתהליך סקירת ספרות, וקבלה מאמרים לצורך כך. לצערנו, היא לא בצעה את המוטל עליה כחברת צוות. למרות זאת המשכנו לשלוח אליה זימונים למפגשים. יחידת הפיזיותרפיה ידעה בכל שלב על ביצוע המחקר והם הכירו בחשיבותו ובתרומתו, ובשום שלב לא הובעה הסתייגות מצידם, נהפוך הוא הפיזיותרפיסטית במחלקה הייתה שותפה בכל מהלך איסוף הנתונים, וביצעה את הפיזיותרפיה למטופלים.

5) מעבר לכל הנאמר, המחקר כוון לציבור האחיות במטרה להעלות את רמת מודעותן לחשיבות נושא הפיזיותרפיה הנשימתית. מאחר והמחקר נועד לאחיות הוא הוצג רק בכנס סיעודי, ובמדור הסיעוד שבאתר ה- e-med. כוונתנו לא הייתה בשום אופן לפגוע בעמיתנו לעבודה  הפיזיותרפיסטים או לחדור לגבולות מקצועם.

לסיכום, המרכז הרפואי אסף הרופא התברך ביחסי שיתוף פעולה בין כל הסקטורים וגם עם הפיזיותרפיסטים. יחסים אלו נשמרו לאורך השנים וגם היום הם לא נפגמו. נמשיך ונשתף פעולה בעתיד כמו גם בעבר.

ברוח ימים אלו, אנו מושיטות יד להמשך שיתוף פעולה בין האחיות לפיזיותרפיסטיות.

בברכת שנה טובה

   

דינה סילנר ,מנהלת מערך הסיעוד, דר’ מיכל רסין מרכזת יחידת מחקר בסיעוד, מרכז רפואי אסף הרופא                                                               

העתקים:

גב’ איילה פרג- פיזיותרפיסטית ראשית

ד”ר דוידסון – מנהל המרכז הרפואי אסף הרופא.

ד”ר כץ – סגן מנהל ביה”ח.

ד”ר הלפרין – סגן מנהל ביה”ח

ד”ר ברלוביץ- משנה למנכ”ל ראש מנהל הרפואה

גב’ צרפתי- מנהלת הפיזיותרפיה בביה”ח

העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל

אתר E- med באינטרנט.                                                       

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן