איבחון וקבלת החלטות בשבץ חמור- מתוך ה-JAMA

מדי שנה מתים בבתי החולים בארצות הברית מעל 80,000 מטופלים עם שבץ מוחי. כמחצית ממקרי מוות אלו הם במטופלים שעברו בתחילה אינטובציה והנשמה מלאכותית שהוחלט להפסיק בהם את מאמצי הטיפול.

ההחלטה על הפסקת מאמצי הטיפול מבוססת על מודל טיפולי של קבלת החלטות משותפת של הצוות המטפל והמשפחה בהתאם לפרוגנוזה, שקילת התועלת בטיפול מול הסבל הכרוך בו והשקפת העולם ומשאלותיו של המטופל.

עם זאת, נמצאו הבדלים קיצוניים בין בתי החולים השונים ויחידות הטיפול הנמרץ במדיניות הפסקת הטיפול התומך. השונות הבולטת בין המוסדות השונים העלתה את החשש שהחלטות הרופאים אינן משקפות את העדפות המטופלים. מידע חדש התומך בחששות אלו מצביע על מיעוט העדויות בנוגע לפרוגנוזה לאחר שבץ ועל הליקויים בתקשורת הרופאים עם בני המשפחה והבנתם את העדפות המטופל.

ההחלטה להמשיך טיפול רפואי במצבים שהמטופל היה מעדיף למות עשויה להוביל לשימוש יתר בטיפולים תומכי חיים והארכת הסבל של המטופל ומשפחתו. מצד שני, החלטה להפסיק את הטיפול התומך עשויה להוביל לתמותה מוקדמת משום שמטופלים רבים לאחר שבץ חמור שורדים ואף משתקמים, בהתאם לחומרת הפגיעה הנוירולוגית.

מאמר זה סוקר את המידע הקיים על הפרוגנוזה לאחר שבץ חמור המצריכה הנשמה מלאכותית ובוחן את הגורמים העשויים להשפיע על השימוש בטיפולים תומכי חיים.

שיעור התמותה הכללי בקרב מטופלים מונשמים עם שבץ הוא גבוה: בחודש הראשון לאחר השבץ שיעור התמותה קרוב ל-60%.

למרות שהמידע מוגבל, נמצא שבקרב השורדים, בכשליש לא תהיה מגבלה תפקודית או תהיה מגבלה קלה בלבד. עם זאת, רבים אחרים יוותרו עם נכות קשה ביותר.

ניתן לדייק עוד יותר בניבוי הפרוגנוזה בהתאם לסוג השבץ, מאפייני המטופל, הצורך בהתערבויות ממושכות ושימוש בכלי ניבוי קליניים להערכת הפגיעה התפקודית הצפויה. כשלים בתהליך קבלת ההחלטות עשויים לנבוע מהערכה שגויה של הפרוגנוזה, ליקויים בתקשורת בין הצוות המטפל למטופל ובני משפחתו, אי הבנה של ערכי המטופל וציפיותיו והערכה מוטעה של יכולת המטופל להשתקם.

לסיכום, למרות שהפרוגנוזה של מטופלים עם שבץ שנזקקים להנשמה מלאכותית היא לרוב גרועה, מקצתם שורדים ללא מגבלה תפקודית חמורה. ניתן להעריך את הפרוגנוזה בהתאם לתמונה הקלינית ומאפייני המטופל. יש צורך דחוף בהבנה מעמיקה יותר של צרכי הטיפול במצבים השונים ולשפר את תהליך קבלת החלטות תוך התייחסות מעמיקה למשאלותיו ומצבו של כל המטופל.

הערת המערכת: לאחרונה התקיים דיון מרתק שעסק בשימוש בטיפול תרופתי חדש ה-TPA  במטופלים עם שבץ מוחי. בהקשר של המאמר שסקרנו כאן, אחת השאלות אגב שהעסיקה את הקהל שהשתתף בדיון היתה אם יש צורך בקבלת הסכמה מצד המשפחה לביצוע הטיפול. מסקנת הפאנל הייתה שאין צורך בכך ובמידה ויש אינדיקציה מתאימה אין מניעה מלטפל ב-TPA. אנו ממליצים לכם לעיין בסיקור זה המוצג באתר האיגוד הנוירולוגי אליו ניתן להכנס גם דרך אי-מד, מהמדור הנוירולוגי.

למאמר

Prognosis and Decision Making in Severe Stroke, Robert G. Holloway, Curtis G. Benesch, W. Scott Burgin, Justine B. Zentner, JAMA. 2005;294:725-733. ,

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן