COPD מגביר את הסיכון לתמותה לאחר PCI (מתוך Am J Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי חולי Chronic Obstructive Pulmonary Disease (COPD) מצויים בסיכון מוגבר לתמותה לאחר Percutaneous Coronary Intervention (PCI).

למרות שמחקרים קודמים קשרו בין COPD ובין סיכון מוגבר לתמותה בתוך בית החולים לאחר רה-וסקולריזציה כירורגית, המחקר הנוכחי הוא הראשון שביסס את הקשר בין COPD ובין תמותה בתוך בית החולים, לאחר PCI.

במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר 10,994 נבדקים שעברו PCI. 1,117 מהם סבלו מ-COPD. 2.9% מחולי COPD נפטרו בבית החולים, בהשוואה ל-1.2% מהנבדקים ללא COPD. בסיום תקופת המעקב, שעמדה על 33 חודשים בממוצע, שרדו 89.6% מהמשתתפים ללא COPD, בהשוואה ל-75.6% מבין חולי COPD.

לאחר תיקנון התוצאות למספר פקטורים, החוקרים מצאו כי COPD נותר פקטור לתמותה בבית החולים מכל סיבה שהיא, והיה מלווה בסיכון מוגבר פי 2.51 לתמותה. תיקנון לרמות CRP לפני הפרוצדורה הראה עליה פי 2.2 בסיכון לתמותה בנוכחות COPD.

גם הסיכון לתמותה בטווח הארוך עלה ועמד על סיכון מוגבר פי 2.16 בקרב חולי COPD. עם זאת, שיעור הסיבוכים לאחר הניתוח, הצלחת הפרוצדורה, סיבוכים וסקולריים ודימומים, היו זהים בשתי הקבוצות.

החוקרים מציינים כי ייתכן וחולי COPD מצויים בסיכון מוגבר מאחר ונטו יותר לאוטם שריר לב קודם ולאי ספיקת כליות ונטו פחות להשתמש בחסמי ביתא.

עם זאת, החוקרים מסכמים, אפילו לאחר תיקנון לתחלואות נוספות, COPD עדיין היה פקטור מנבא לתמותה מסיבה כלשהי בתוך בית החולים ולטווח ארוך.

Am J Cardiol 2005;96:756-759.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן