ממחקר חדש עולה כי מוזיקה עשויה להיות שיטת רלקסציה אלטרנטיבית בעלת יתרון קרדיווסקולרי. מוזיקה עשויה להשרות שינויים בעלי חשיבות קלינית, בעיקר בהשפעתה על מתחים, הן במערכת הנשימה והן במערכת הקרדיווסקולרית. מוזיקה עשויה להקטין מתחים, לשפר ביצועים אתלטים, תפקוד מוטורי בחולים עם הפרעה נוירולוגית (שבץ או פרקינסון), או ייצור חלב בבקר.
החוקרים עקבו אחר 12 מוזיקאים ואחר 12 נבדקים בקבוצת ביקורת. החוקרים מדדו את קצב הנשימה, ונטילציה, פחמן דו-חמצני, RR Interval, לחץ דם, Midcerebral Artery Flow Velocity, וברורפלקסים, בהתחלה ובזמן ניגון סוגי מוזיקה שונים. 5 דקות לאחר תחילת המדידות הנבדקים הקשיבו לשישה סוגים שונים של מוזיקה, בסדר אקראי. תחילה, ניגון של 2 דקות, ולאחריו ניגון של 4 דקות, עם הפסקות רנדומליות של 2 דקות.
נמצא קשר בין מקצב מהיר ומבנה ריתמי פשוט ובין עליה במדדי ונטילציה, לחץ דם וקצב לב, וירידה ב- Midcerebral Artery Flow Velocityובברורפלקסים, בהשוואה להתחלת המחקר.
לא נרשם אפקט הרגלה (Habituation). נמצא קשר בין ההפסקות ובין ירידה בקצב לב, לחץ דם ודקת ונטילציה, בהשוואה למצב בתחילת המחקר.
עם חשיפה למוזיקה, בלא תלות בסוג, נרשמה ירידה פרוגרסיבית ב- Midcerebral Artery Flow Velocity. במוזיקאים היתה רגישות נשימתית גדולה יותר למקצב, בהשוואה לנבדקים לא-מוזיקאים.
לדברי החוקרים, המוזיקה גורמת לאפקט מעורר, בעיקר בשל המקצב. מוזיקה איטית משרה אפקט רלקסציה, הרלקסציה בולטת בייחוד בזמן ההפסקות. מוזיקה, בעיקר בנבדקים מאומנים, עשויה תחילה למשוך תשומת לב בזמן מקצב מהיר, ולהשרות רוגע במהלך ההפסקות או מקצב איטי.
החוקרים מאמינים כי מוזיקה עשויה לשמש כשיטה חלופית לרלקסציה או מדיטציה, ללא צורך בהשתתפות פעילה של הנבדק. בחירה נכונה של מוזיקה, עם מקצבים מהירים ואיטיים והפסקות, עשויה לשמש להשרות רוגע ולהורדת הפעילות הסימפטטית. באופן זה, מוזיקה עשויה להועיל כנגד מחלות קרדיווסקולריות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!