שימוש באסטרוגן בגיל המעבר עלול להעלות סיכון למחלת פרקינסון (Neurology)

מחקר חדש מדווח כי טיפול באסטרוגן בגיל המעבר עלול להעלות את הסיכון למחלת פרקינסון בקרב נשים שעברו כריתת רחם. טיפול הורמונלי חלופי בנשים עם מנופאוזה טבעית, עם זאת, לא מעלה את הסיכון.

במחקר זה בדקו החוקרים את הקשר בין גורמים רפרודוקטיבים ושימוש בהורמונים במנופאוזה לסיכון למחלת פרקינסון בנשים בגיל המעבר.

כפי שדווח בגיליון אוגוסט של Neurology, המחקר כלל 178 מקרי פרקינסון ו-189 נבדקות ביקורת תואמות.

החוקרים דיווחו כי הקשר בין שימוש בהורמונים בגיל המעבר והסיכון למחלת פרקינסון תלוי בסוג המנופאוזה.

טיפול אסטרוגן היה קשור ליחסי סיכון מותאמים של 2.6 למחלת פרקינסון בקרב נשים שעברו כריתת רחם עם או ללא ניתוח להסרת השחלות, בהשוואה לנשים שלא השתמשו באסטרוגן מעולם. סיכון למחלה עלה עם טיפול ממושך יותר.

שימוש בהורמונים – אסטרוגן בלבד או בשילוב עם פרוגסטין – לא היה קשור לעלייה בסיכון לפרקינסון בנשים עם מנופאוזה טבעית.

נצפה קשר בין מחזור אחרון בגיל מוקדם (44 שנה או פחות) וסיכון מופחת לפרקינסון (יחסי סיכון 0.5).

אין כרגע הסבר ביולוגי מדוע אסטרוגן שלא ממקור שחלתי עלול להעלות סיכון לפרקינסון.

ההוכחות ממחקרי חיות הראו כי אסטרוגן עשוי לשנות פעילות דופמינרגית במערכת הניגרוסטריאטלית. עם זאת, בגלל ההבדלים בתנאי הניסוי, אין קונצנזוס לגבי המנגנון באמצעותו משפיע אסטרוגן במערכת הדופמינרגית.

Neurology 2005;65:383-390

לידיעה במדסקייפ

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן